יעקב ספוקויני
עם ישראל התאחד בשעה קשה זו מאחורי הממשלה וקרא לה לפעול בנחישות נגד האויבים שמסביב
"וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" [ויקרא כה' ד]. בגמרא ובפוסקים ישנה מחלוקת ידועה האם שמיטה בזמן הזה מדרבנן או מדאוריתא. הגמרא במסכת ערכין [לב:] מסבירה כי השמיטה תלויה ביובל [גם בזה יש מחלוקת]. היובל עצמו נוהג רק בזמן 'שכל יושביה עליה' ולכן בזמן שלא כל יושביה עליה, נוהגת מצווה זו רק מדרבנן. יש אומרים כי רוב יושביה כמוהו ככל יושביה. אנו מתקרבים למציאות שבה רוב היהודים יהיו בארץ ולפי דעה זו שמיטה תהיה מדאוריתא.
מה הקשר בין אחוז היהודים שיושבים בארץ ובין מצוות השמיטה? הרב מלמד ['פניני הלכה' שביעית ויובל א'] מסביר: "רק כאשר לכל ישראל יש קרקע בארץ וכולם שומרים שביעית יחד, הם יכולים להתמודד עם האתגר הגדול של השביעית. אבל כאשר רק לחלק יש קרקעות, אין הם יכולים לשאת בנטל השביעית לבדם. ואף אם מבחינה כלכלית היו יכולים לשבות, קשה להם להתגבר על יצרם כשהחובה אינה מוטלת על כולם בשווה…". כאשר עם ישראל מאוחד הוא יכול לעמוד באתגר הגדול של שמיטה כהלכתה.
האחדות הלאומית גרמה למפנה דרמטי, השבוע לפני 56 שנים, ערב מלחמת ששת הימים. היו אלה ימים של דכדוך והמתנה מתוחה. מנהיגי ארצות ערב איחדו כוחות מול מדינת ישראל. לפני כן, היו תקריות אש וקרבות אוויר בין כוחות ישראל לכוחות הסורים. האחרונים הטרידו בירי את יישובי הצפון ללא הרף. במאי 1967, הזרים נאצר, נשיא מצרים, לסיני 80,000 חיילים ו-900 טנקים. הייתה זו הפרה בוטה של ההבנות שהושגו בחסות המעצמות והאו"ם 11 שנים קודם לכן בתום 'מבצע קדש'.
נאצר הפיץ הודעת כזב כאילו ישראל מרכזת כוחות על מנת לתקוף את סוריה. מיד אחר כך סילק את כוח החירום של האו"ם מסיני, מרצועת עזה ומיצרי טיראן. האו"ם מיהר להתקפל. ב- 22 במאי הודיע נאצר על סגירת מייצרי טיראן בפני אוניות ישראליות, ממש כמו לפני מבצע קדש. שר החוץ שלנו, אבא אבן נסע לבירות העולם החופשי וביקש שיממשו את הערבות שהבטיחו לפני עשור – לפרוץ בכוח מצור ימי מצרי. אבן חזר בידיים ריקות. בינתיים, גייסה ישראל כוחות מילואים ואלה נשלחו לגבולות בדרום ובצפון. המשק היה משותק בחלקו עקב היעדרות מאות אלפי המילואימניקים. הצבא הכין תוכניותיו, והכול המתינו להחלטת הממשלה. ברחוב דיברו על מלחמת קיום.
הערבים המשיכו לצבור כוחות. ירדן ועיראק הצטרפו לברית הערבית. כוחות צבא מכווית, אלג'יריה, מרוקו ומסעודיה, החלו אף הם לנוע לכיוון ישראל.
בשעה הקשה הזו השכילו הכוחות הפוליטיים בישראל להתאחד. את המגעים לאיחוד יזמו מנהיג המפד"ל, משה חיים שפירא, ומנהיג האופוזיציה וגח"ל, מנחם בגין. בגין עמד אז בראש מפלגה [גח"ל] של 26 ח"כים. באופוזיציה ישבה גם מפלגת רפ"י בראשות בן- גוריון עם 10 ח"כים. אף שבגין נודה בידי בן-גוריון כשזה היה ראש ממשלה, כעת הפציר בגין בראש הממשלה לוי אשכול לצרף את רפ"י לממשלה. אשכול הבין את גודל השעה והסכים.
הוקמה "ממשלת ליכוד לאומי". בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל הוקמה ממשלה שכללה את כל המפלגות הציוניות. אשכול ויתר על תיק הביטחון בו החזיק לטובת משה דיין, איש מפלגת רפ"י. בגין ויוסף ספיר ויתרו על תפקידים ממשיים והצטרפו לממשלה כשרים בלי תיק. עם ישראל התאחד בשעה קשה זו מאחורי הממשלה וקרא לה לפעול בנחישות נגד האויבים שמסביב.
הממשלה המאוחדת אישרה את התוכניות הנועזות שהכינו במטכ"ל. ישראל יצאה למלחמת מנע בהפתעה מוחלטת. כבר ביום הראשון למלחמה הושמדו יותר מ – 350 מטוסי אויב בעודם על הקרקע. בתוך שישה ימים כבשה ישראל את סיני, יו"ש והגולן ואיחדה את עיר הבירה ירושלים.
Yaakovspok1@gmail.com
(בהר בחוקותי תשפ"ג)
