נקיטה באורח חיים מסורתי מצמצמת צמיחת עמדה מתנגדת ומתריסה
אבות ג, י"ג
"רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, מַרְגִילִין לְעֶרְוָה. מָסֹרֶת, סְיָג לַתּוֹרָה. מַעַשְׂרוֹת, סְיָג לָעֹשֶׁר. נְדָרִים, סְיָג לִפְרִישׁוּת. סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה".
סייג, משמעו גדר, ריסון והגבלה (מילון אבן שושן). רבי עקיבא מוצא בו, להבנתי, גם סגולות מפתיעות, כולל פיתוח ותנופה.
התנהגות מופקרת יש לעצור ולהגביל. כך פותחת המשנה. ואולם, ישנן גדרות שמטרת הצבתן אינה להפסיק ולעצור דבר מה, אלא לשמור עליו או אפילו להאדירו. המשך דברי המשנה, מדגימים זאת.
מסורת, עניינה הליכה בדרך אבות וקבלת "תורה שבעל פה" מפי הורים ומורים, מתוך עמדה של קשב וענווה. נקיטה באורח חיים מסורתי, במובן של אימוץ מנהגי אבות ולימוד מחוכמתם, מחזקת את שמירת התורה ומצמצמת את אפשרות צמיחתה של עמדה מתנגדת, דווקאית, מתריסה ו"פורצת גדר". גדר המסורת, הנה גדר של בית ותה חם וקרבה, גדר של ערכים והערכה למי שבראנו, ולתורה, שנמסרה לנו למשמרת.
ומה בין עושר למעשרות? "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה" (דברים, י"ד, כ"ב). ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר״ – עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר, דברי רבי יוחנן (תענית, ט', א'). וכמצוין בדברי הנביא: ״הָבִיאוּ אֶת כׇּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר ה׳ צְבָאוֹת, אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי״ (מלאכי,ג', י'). המעשרות – הנן גדר לעושר, לא במובן של עצירתו כמובן, אך גם לא רק בשמירה עליו. העניין כאן, להבנתי, נעוץ בפריצה של גדר/מחסום פסיכולוגי בו חלקינו מחזיקים, לפיו – אם ניתן משלנו, יחסר לנו. פריצת גדר מחשבתית זו מלמדת אותנו, שרכושנו אינו שלנו מלכתחילה, ושקבלת שפע מבעליו הנה זכות וכרוכה בהודאה עליו ובשיתוף טבעי ושמח, של זולתנו בו.
נדר משמעו תנאי והבטחה. האדם הנודר מדגים מוטיבציה לשכלול המידות ולמשמעת עצמית חזקה. הגדר, בהקשר זה, משמשת עבור הנודר רף, מדרגה ואולי יעד להמשך השתפרות ודיוק מוסרי וערכי.
ובאשר לשתיקה – סגולותיה, כסייג לחכמה, נחשפות בכל מובני הגדר: ריסון מפני תגובה נמהרת, שגויה או פוגענית, שמירה על הקיים, ע"י הרהור ועיבוד הידע והניסיון שצברנו, והתפתחות באמצעות פינוי מקום לקול דממה דקה, קולו של מקום.
לתגובות: naomieini1@gmail.com
(במדבר תשפ"ג)