ברכת כהנים המופיעה בפרשת נשא מחולקת לשלושה פסוקים שלכל אחד מהם שני חלקים:
"יְבָרֶכְךָ ה'– וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ– וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ– וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".
כשצוללים לעומק משמעות הברכות, ניתן לראות שהחלק השני של כל פסוק בא כדי לאזן את ראשיתו. נתחיל עם הפסוק הראשון. רש"י מסביר: "יברכך"- יתברכו נכסייך, "וישמרך"- שלא יבואו עליך שודדים ליטול ממונך. ככל שיש בך יותר ברכה כך אתה צריך יותר שמירה ועל כן מבקשים מה' שגם ייתן וגם ישמור.
במדבר רבה מפרש כי ברכת "יאר ה' פניו" מתייחסת למאור התורה. אם נראה את אורה של תורה, נוכל ללמוד ולהעמיק בה, אך בלימוד תורה יש גם סכנה להתבדלות ולניתוק מן החברה ועל כן אור התורה צריך להגיע עם "ויחנך"- למצוא חן בעיני בני האדם וגם להתבונן עליהם בעיניים מלאות חן, שלימוד התורה לא יביא לניתוק רגשי מהעולם ומהסביבה.
הפסוק השלישי ממשיך באותה מגמה והפעם אל מול הקב"ה עצמו. רבינו בחיי מסביר כי "ישא ה' פניו אלייך" מתאר השגחה פרטית יתירה, שה' יתבונן וישגיח עלינו בכל צעד. לצד ברכה זו אנו מבקשים "וישם לך שלום", שההסתכלות היתירה של הקב"ה עלינו תהיה מראייה של שלום, של חסד ולא של דין.
כל תכונה חיובית שיש לאדם או ערך חשוב שאנחנו דוגלים בו יש פוטנציאל לסכנה ולהיפך, בכל תכונה שלילית או קושי שיש לאדם, ניתן למצוא נקודה חיובית שיכולה לסייע לו. אדם נדיב עשוי להיות פזרן, אדם משכיל עשוי להיות גאוותן, אדם קשוח וקפדן עשוי להיות גם אמיתי וישר. ברכת כהנים מראה לנו שגם ברכות צריכות איזון. כאשר העושר הכלכלי של "יברכך", העושר התורני של "יאר ה' פניו" וההשגחה האלוקית של "ישא ה' פניו" יבואו בשפע, ללא איזון וללא גבול, נוכל להגיע לידי סכנה.
התפיסה שבכל דבר טוב יש גרעין שיכול להיות מסוכן, יכולה לסייע לנו בתהליכים של קבלת החלטות. גם כאשר אנחנו שוקלים את הגורמים השונים ומגיעים להחלטה הנכונה ביותר, ניתן לעצור רגע ולחשוב על הסכנות הגלומות בהחלטה, מה המקום שנרצה להימנע מלהגיע אליו. למשל, הקפדה על בטיחות בעבודה זה דבר חשוב שיש להקפיד עליו וראוי לכתוב נהלים שישמרו על עובדי החברה ועל הארגון עצמו. יחד עם זאת, סייג חמור מדי ונהלים קשיחים מדי, ירגילו את העובדים להימנע משגיאות עד כדי כיבוי התעוזה והיצירתיות.
שנזכה בחג מתן תורה לחשוב כיצד לחנך לאיזון, לדרך האמצע.
(נשא – שבועות תשפ"ג)