הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)
בשעה שגלי השנאה שוטפים את הרחובות נוכל לחדש את החוזה החברתי רק באמצעות מפגשים ושיח משותף
לאחר שהאדמה בלעה את קרח ועדתו על רקע המחלוקת הקשה ששררה בעם, ולמרות שהוכח בעליל שקרח ואנשיו העלילו על משה ואהרון תלונות שווא, יצא העם בהאשמה נוראית כלפי משה ואהרון וכך אמרו להם: "אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'".
מיד לאחר מכן פרצה מגיפה והרגה ארבע עשרה אלף ושבע מאות איש.
מדוע העם האשים את משה ואהרון בהריגת העם? הרי האדמה פצתה את פיה ובלעה את קרח ועדתו וכי אין זו ראיה מוכחת, שתומכת בעמדתם של משה ואהרון?
דומה, שהעם לא הבין את טיב ההכרעה האלוקית במותם של מאתיים וחמישים האיש. ראשית, הם חשדו שיש כאן תרגיל, שמשה ואהרון בחרו באות "הקטורת" מתוך הבנה שזה מה שיגרום להריגתם של קרח ועדתו.
וכפי שמסביר 'בכור שור': "שאמרתם להביא קטורת, הלא ראיתם נדב ואביהו שהביאו קטורת ומתו, למה צויתם אותם לעשות כמו כן? אלא שמדעת המיתם, כי ידעתם כי הקטורת סם המוות, והם סמכו על דבריכם, ועשו מצוותכם ומתו".
זאת ועוד, העם חשב שקרח ועדתו נענשו בגלל ההסתה כנגד אהרון ומשה. מכאן שהביקורת של העם היתה על כך שמשה ואהרון היו צריכים למחול על כבודם, ולמנוע את האסון, שהתרחש בעטיה של המחלוקת.
וכפי שכותב הרש"ר הירש: "הם סברו, כנראה, שה' בחר באהרן כדי לתת על ידי כך הצטיינות אישית למשה אחיו; ומאתיים וחמישים האיש נענשו משום שפגעו פגיעה אישית במשה ובאהרן; ואילו מחלו אלה על עלבונם, היו יכולים – וחייבים – למנוע את אובדנם של אבות משפחה כה רבים".
לכן, לאחר שהקב"ה הביא מגיפה על העם, אהרון באומץ לב מיוחד רץ פנימה על מנת לעצור את המגיפה. זו היתה עדות נאמנה שכוונותיהם של משה ואהרון היו טהורות. בשלב זה העם הכיר בבחירתו של אהרון. בכל זאת, מצווה הקב"ה את משה ואהרון להעמיד שנים עשר מטות שייצגו את שנים עשר שבטי ישראל, על מנת לקבל סימן נוסף לבחירתו של אהרון. המטה אשר יהיה עטור בפרחים וציץ ופרי, יהיה סימן לאדם הנבחר. מדוע, אם כן, היה צורך בסימן נוסף?
דומה, שאמנם צדקתם של משה ואהרון הוכחה ברבים, אבל זה היה כרוך בהריגת החוטאים ובהתרחקות המנהיגים מהעם: "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת", ובהמשך:" הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת". האירועים יצרו מרחק בין העם למנהיגיו, וגם תסכול גדול. לא היה ניתן לבנות חברה מתוקנת ממטות שרופים.
בשעה של כעס ותסכול יש צורך בבנייה של אמון מחדש. פריחתו של מטה אהרון סימלה תחילתו של תהליך ארוך ומשמעותי, שבכוחו היה ניתן לייצר רוח חדשה.
נקודה זו חשובה גם לתקופתנו. החברה הישראלית מצויה במחלוקת נוראית וקיטוב חברתי קשה. בשעה שגלי השנאה שוטפים את הרחובות נוכל לחדש את החוזה החברתי רק באמצעות מפגשים ושיח משותף. מחלוקת שיש בה שיח רעיל היא הרסנית וכדי לשנות את האווירה, יש צורך בבניית אמון מחדש משני הצדדים. יש צורך ביצירת תשתית נוחה לשיח טוב כזה, שמבין את הכאב של הצד השני. רק באמצעות תהליכים ארוכי טווח ניתן לעצב מציאות חדשה.
(קורח תשפ"ג)
