חוקה לישראל

 

במשך השנים חוקקה הכנסת 13 'חוקי יסוד' מתוך כוונה כי לכשיושלמו ייהפכו לחוקת מדינת ישראל

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל" [יט' א- ב].

למה נקראת שמה חוקה? מסביר רש"י – "לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצווה הזאת ומה טעם יש בה? לפיכך כתב בה חוקה, גזרה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה". מדברי רש"י אנו למדים שחוקה כזו מעמדה רם יותר. בעל 'העמק דבר' כותב "משום שיש במעשה פרה זו יתרון גם במעשיה". מכאן כנראה נגזר מעמדה של חוקה, שהיא בעלת מעמד עליון על שאר החוקים.

חוקה מוגדרת בעולם כמערכת של חוקי יסוד אשר על פיהם בנויה המערכת השלטונית כולה. לחוקה יש מעמד מיוחד ולא ניתן לשנות סעיפים בחוקה ברוב רגיל, אלא ברוב מיוחס. השלטון מרוסן על ידי החוקה כיוון שאיננו יכול לשנות את סעיפיה ברוב רגיל ובמהירות, כפי שהוא יכול לעשות בחוק רגיל.

בארה"ב, בה יש חוקה כתובה, יש צורך ברוב מיוחד של שני שלישים מהנציגים של שני בתי הקונגרס הפדרלי – הסנאט ובית הנבחרים, ובאישור בתי המחוקקים ב- 38 מתוך 50 המדינות המרכיבות את ארה"ב. זו הסיבה מדוע נעשו עד היום רק 27 תיקונים במשך למעלה מ- 230 שנה.

בישראל נקבע במגילת העצמאות "אָנוּ קוֹבְעִים שֶׁהַחֵל מֵרֶגַע סִיּוּם הַמַּנְדָּט, הַלַּיְלָה, אוֹר לְיוֹם שַׁבָּת ו' אִיָּר תש"ח, 15 בְּמַאי 1948, וְעַד לַהֲקָמַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנִּבְחָרִים וְהַסְּדִירִים שֶׁל הַמְּדִינָה בְּהֶתְאֵם לַחֻקָּה שֶׁתִּקָּבַע עַל-יְדֵי הָאֲסֵפָה הַמְּכוֹנֶנֶת הַנִּבְחֶרֶת לֹא יְאֻחַר מֵ-1 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1948 – תִּפְעַל מוֹעֶצֶת הָעָם כְּמוֹעֶצֶת מְדִינָה זְמַנִּית וּמוֹסַד הַבִּצּוּעַ שֶׁלָּהּ, מִנְהֶלֶת-הָעָם, יְהַוֶּה אֶת הַמֶּמְשָׁלָה הַזְּמַנִּית שֶׁל הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית, אֲשֶׁר תִּקָּרֵא בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל".

ואכן, עוד לפני הכרזת העצמאות הוקמה ועדת חוקה בראשות ד"ר זרח ורהפטיג. הכוונה הייתה להכין הצעה מסודרת לאסיפה המכוננת [=מיסדת] שתחוקק חוקה. בחירות אכן התקיימו בינואר 1949, אך חוקה לא נכתבה. יש לכך מספר סיבות. ראשית, כל שלטון איננו אוהב חוקה שכובלת את ידיו. יש אומרים שבן גוריון עצמו התנגד לחוקה שיחוקק פרלמנט שבו אין לו רוב. שנית, נוצרו חילוקי דעות על אופי החוקה – האם תהיה זו חוקה חילונית ליברלית או חוקה שיש לה זיקה ליהדות.

ורהפטיג מספר בספרו 'חוקה לישראל- דת ומדינה' על הבעיות: "סיכמנו וניסחנו הפרקים שבחוקת יסוד. רק בשטח אחד לא הצלחנו להתקדם וזהו השטח של בעיות דת ומדינה… החלו לכרסם בלבנו ספיקות רבים, אם הוכשרה השעה ואם ראוי הדור לחוקק חוקת יסוד… מלהיבה לבבות יהודים המלאים כמיהה וכיסופי דורות לגאולה".

באסיפה המכוננת עצמה היו חילוקי דעות קיצוניים. מנחם בגין אמר "אם האסיפה המכוננת תחוקק חוקה, לא תוכל הממשלה לעשות ככל העולה על דעתה. היום הממשלה עומדת מעל לחוק. הרוב שישנו בבית אינו שולט בממשלה אלא להיפך…". גם נציגי מפ"ם ומק"י דרשו בתוקף חוקה שתגביל את השלטון.

לעומתם, נציג המזרחי, פנקס, אמר: "חוק מיוחס, שאי אפשר או שקשה לשנותו, פוגע בריבונות הכנסת, שהרי לא יעלה על הדעת, שהבית הזה ימנע מעצמו או מהבתים שיבואו אחריו להחליט ולעשות את הדרוש ברגע הנכון". נציג אגו"י, לווינשטיין, אמר בין היתר כי חוקה יכולה להיות רק חוקת התורה.

הועלו הצעות שונות לתחליפי חוקה והן נפלו בזו אחר זו. לבסוף התקבלה הצעת הפשרה של ח"כ יזהר הררי נציג 'הפרוגרסיבים': "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת חוקה חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו, הפרקים יובאו בפני הכנסת, וכשהוועדה תסיים את עבודתה, יאוגדו הפרקים לחוקת המדינה". הצעה זו זכתה ב- 50 קולות והתקבלה ע"י האסיפה. לאחר מכן הכריזה האסיפה על עצמה ככנסת ראשונה של מדינת ישראל- והתפזרה.

במשך השנים חוקקה הכנסת 13 'חוקי יסוד' מתוך כוונה כי לכשיושלמו ייהפכו לחוקת מדינת ישראל.

מלבד הקמת ועדת החוקה, לא נקבעו סדרי חקיקה מיוחדים לחוקי היסוד וחלקם התקבלו במשך השנים ברוב רגיל, כאשר בהצבעה השתתפו פחות ממחצית חברי הכנסת. לאמריקאים לקח 13 שנים לחוקק חוקה ולאשר אותה. בישראל, כדברי ורהפטיג, מחכים עדיין לגאולה.

Yaakovspok1@gmail.com

(חוקת תשפ"ג)