ישנה ציפייה אוניברסלית של בני האדם להטביע חותם בעולם

במפקד של בני ישראל הם נמנים למשפחתם ועל כן מרבית השמות הנזכרים שם הם שמותם של הגברים, ראשי המשפחה. כאשר נזכרת אישה בפרשייה זו, ראוי לחשוב במה זכתה ששמה ייזכר במפקד בני ישראל לדורות. הנשים המוזכרות במפקד הן: יוכבד ומרים, בנות צלפחד, שרח בת אשר.

פירוש מוכר מציין כי יוכבד ומרים הן למעשה שפרה ופועה אשר החיו את הילדים על אף הציווי המפורש של פרעה להשליכם ליאור. ניתן להניח שהן נזכרות במפקד לא רק בשל קרבתן למשה, אלא מפני שהן קריטיות לעצם קיומו של המפקד. העם הגדול שהולך כרגע במדבר, נולד בזכות התושייה שלהן, כמו גם משה מנהיגם של ישראל.

סיפורן של בנות צלפחד אינו דורש מאיתנו לנדוד לפרשנים אלא מופיע בפרשה עצמה. כאשר אביהן מת ללא בנים, הן ניגשו למשה כדי לקבל נחלה. בזכות הפנייה שלהן למשה ומשם לקב"ה נכתבת לדורות הלכה חדשה הנוגעת למקרים כאלו. הציווי האלוקי נכתב על שמן ובכך גם חלוקת הנחלות של שבט מנשה.

שרח בת אשר דורשת מאיתנו לנדוד למדרשים. נכתב בספר בראשית כי שרח ירדה עם משפחת יעקב למצרים והאזכור המיוחד כאן מביא את המדרש להסיק כי היא הייתה זקנה מופלגת ונשארה עם בני ישראל במאות השנים אשר עבדו במצרים. ניסיון חייה גרם לה להיות למקור ידע. היא סייעה לזקני ישראל להאמין במשה ובהמשך סייעה למשה עצמו בשאלה היכן נמצאות עצמותיו של יוסף.

ישנה ציפייה אוניברסלית של בני האדם להטביע חותם בעולם. החותם המשמעותי ביותר הוא הקמת משפחה והולדת ילדים. לצד זאת, השאיפה להטביע חותם הולך עם חלקנו גם למקום העבודה. אני חושב שאותן נשים שנזכרו במפקד יכולות לתת לנו דרכים שונות כיצד לעשות זאת. יוכבד, מרים ובנות צלפחד נזכרות בזכות התעוזה והיוזמה. התעוזה הביאה את יוכבד ומרים למעשה הירואי ויוצא דופן שהביא לתוצאה המשפיעה לדורות. אצל בנות צלפחד היוזמה הביאה לכך שהלכה נכתבה על שמן בספר החוקים של עם ישראל. את שרח בת אשר זוכרים בזכות הוותק המיוחד אבל יותר מכך בשל היותה מקור ידע.

שלוש הדרכים- פרויקט עם השפעה רחבה, יוזמה שמביאה לחידוש בצורה העבודה וצבירת ידע שמביאה לחשיבה ייחודית- יכולות להביא את האדם לתחושה שהוא לא רק עובד אלא גם משמעותי לארגון בו הוא נמצא.

אישה נוספת שמוזכרת בתחילת הפרשה היא כזבי בת צור אשר החטיאה את ישראל, גם זו דרך להיזכר לדורות, אך פחות מומלצת..

(פנחס תשפ"ג)