קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)
מדוע משה בנאומו המפורסם בספר דברים חוזר על המסע במדבר לפני מותו? גישה רציונלית תגיד שהעם הנמצא מולו כעת אלו הצעירים שלא חוו בעצמם חלק מהסיפור ולא מכירים חלק מן המצוות ומשה משלים להם את החסר. יש אמת בגישה זו, אך נותרה השאלה- מדוע הנאום נכתב לדורות? ב-40 שנה במדבר היו וודאי שיחות נוספות בין משה לעם שלא נכנסו לתורה, מה ייחודי בנאום זה שנכתב לפרטיו?
כאשר אדם מתחיל טיפול פסיכולוגי לעיתים הוא חווה חוויה מתסכלת בה הוא מגיע לפגישה בת 50 דקות, משלם סכום לא מבוטל ומבין בסוף הפגישה שהפסיכולוג לא אמר הרבה. הוא בעיקר הקשיב, שאל כמה שאלות ולעיתים פשוט חזר על דברי המטופל. לדרך זו קוראים שיקוף. המטפל חוזר על דבריו של המטופל ולמעשה מהווה עבורו מראה. המטופל יכול למצוא תובנות חדשות מהיכולת לשמוע את הדברים שוב, רק הפעם מזווית הראייה של המטפל ובקולו.
גם בראיון עבודה ניתן לעשות שיקוף כזה. לאחר שהמרואיין מספר על הישג, חוויה או קושי ממקום העבודה הקודם, המראיין יכול לחזור על הדברים ולהגיד אותם במילותיו שלו. כך המראיין משדר שהוא הקשיב לדבריו והבין אותם, הוא נותן הזדמנות למרואיין לתקן התרשמות שגויה, להבהיר או להוסיף פרטים. בנוסף, השיקוף יכול לשים זרקור על היבט מסוים ובכך להזמין את המרואיין להרחיב עליו.
השיקוף שמשה נותן בפרשת דברים נקרא מסגור מחדש או Reframing. כאשר אנחנו שומעים את הדברים מנקודת מבטו של משה, אנחנו מקבלים הצצה לנרטיב שלו. למשה יש פה הזדמנות לספר מחדש סיפורים שעם ישראל חווה על בשרו ולתת להם פרספקטיבה ומשמעות מחודשת. למשל, כאשר ניצחון של עם ישראל במלחמה מוצג כמעשיו של הקב"ה- הוא מעביר להם מסר חשוב לקראת הכניסה לארץ. דרך הסיפור ניתן להעביר מסרים בצורה אפקטיבית יותר מאשר באמצעות דף מסרים, וכשאנחנו קוראים את הפרשה אנחנו יכולים לזהות את המסרים שמשה והקב"ה משאירים גם לנו.
למעשה, בכל פעם שאנחנו מספרים סיפור לאדם אחר אנחנו מעבירים לו, לצד העובדות הפשוטות, גם פרשנות דרך הנרטיב. זה מתבטא בשפה, בפוקוס על פרטים מסוימים ובהשמטה של פרטים אחרים. בשיקוף של דברי האחר, נוכל להציג לו דרך שונה להסתכל על הדברים ואפשרות לדייק ולרדת לשורש העניין בדרך של שיח קשוב ונעים. במקביל, כאשר אנחנו שומעים אדם אחר המעביר לנו מסר, נוכל לחשוב ולנסות להבין, מה הנרטיב שלו? כיצד הוא רואה את הדברים? אולי כך נוכל לנהל נכון גם ויכוחים.
(דברים חזון תשפ"ג)
