סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה:
לוחמים מקיימים תפילה בציבור גם במהלך פעילות מבצעית בשטח. משיקולי דריכות וכוננות, וגם עקב ריבוי בוץ ולכלוך, אין באפשרותם של הכהנים לחלוץ את נעליהם לפני ברכת כהנים. האם במצב כזה עדיף לבטל את ברכת הכהנים, או שמא ניתן לברך ברכת כהנים כשהם נועלים את נעליהם?
תשובה:
נאמר בגמרא שאחת התקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי היא שאין הכהנים רשאים לעלות לדוכן בסנדליהם. הגמרא סברה תחילה שטעם התקנה הוא החשש שמא כהן יעלה לדוכן כשנעליו מלוכלכות והדבר יפגע בכבוד הציבור. אך למסקנת הסוגיה, טעם התקנה שונה לחלוטין וקשור לחשש קריעת רצועה בסנדליו של הכהן שתמנע ממנו לעלות לדוכן. אף שטעם זה אינו נוהג בהרבה מסוגי הנעליים, פסק השולחן ערוך (או"ח, קכ"ח ה') שהתקנה הייתה תקנה גורפת, ואסרה על הכהנים לעלות לדוכן בכל סוגי הנעליים והסנדלים. אומנם, יש פוסקים הסבורים שכאשר מדובר על נעליים שאין בהן עור, ואך אין בהן רצועות ושרוכים כלל, מותר לכתחילה לעלות בהן לדוכן, והן אינן בכלל הגזירה.
יש מן הפוסקים שכתבו לחדש, שכל תקנת רבן יוחנן בן זכאי הייתה דווקא לכהן העולה לדוכן גבוה, אולם אם הכהן עומד על קרקע בית הכנסת, שאינה מוגבהת, אין לחשוש לא לכבוד הציבור ולא לקריעת רצועה של הסנדל, והוא רשאי לשאת את כפיו כשהוא נעול בנעליים או בסנדלים. הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחווה דעת, ב' י"ג) כתב שניתן לסמוך על כך במקום צורך, וכדי לא לבטל לחלוטין את מצוות נשיאת כפיים. כדבריו כתב גם הרב אליעזר יהודה ולדנברג (שו"ת ציץ אליעזר, י"ד י"א), בתשובה העוסקת בחולים מאושפזים שיכולים לבוא להתפלל בבית הכנסת, אך חליצת הנעליים קשה להם.
הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, או"ח ב' ל"ב) הקל אף יותר בתשובה שכתב לכהן שרגלו נקטעה והיתה לו רגל תותבת. השואל הסביר שכאשר הוא נועל נעליים על רגלו התותבת – כלל לא מבחינים בכך, אך אם יחלוץ את נעליו, הדבר יהיה ניכר לציבור, ובוודאי יסיח את דעתם מן הברכה. הרב פיינשטיין פסק שבמצב כזה רשאי הכהן לעלות לדוכן בקביעות בנעליו, והדבר עדיף משיעלה באופן שחושף לציבור את רגלו התותבת.
כאשר חיילים מתפללים בשטח בדרך כלל אין "דוכן" מוגבה לנשיאת כפיים, אלא שמשתדלים בכל זאת להניח קרטון או משטח עץ שהכהנים יעמדו עליו. במצב כזה, כאשר גם אם יש "דוכן" הוא אינו מוגבה באופן משמעותי, ניתן לסמוך על דעת הפוסקים הנ"ל ולברך ברכת כהנים עם נעליים. אם ניתן בקלות (במקום שאינו מאוים!) לחלוץ את הנעליים – כך ראוי לנהוג, אך כאשר הדבר אינו מתאפשר, מוטב לברך ברכת כהנים עם נעליים מאשר לבטל לחלוטין את הברכה.
הקדוש ברוך הוא יברך את עמו ישראל באהבה, וישם לכולנו שלום.
