עת מלחמה ועת שלום

שיחזרו לשלום

צה"ל חידש השבוע את המתקפה העצימה על עזה, ורבבות חיילים ישתתפו בה. נפתח בתפילה שכולם יחזרו שלמים ובריאים, בגופם ובנפשם, מהר ככל שניתן, כשאיתם החטופים, החיים והחללים כאחד.

אם נסכם, בעיניים שלי כמובן, את השנה החולפת, בהיבט הביטחוני הייתה בה הברקה מרשימה מאוד של המתקפה על איראן, מתקפה מרשימה לא פחות אך עם הישגים הרבה פחות בדוחא. אבל בשורה התחתונה, החטופים עדיין בידי חמאס בעזה, חמאס עדיין קיים וממלא שורותיו במקום האלפים שחוסלו, ואיראן עדיין שומרת בבטן את התגובה שהיא 'חייבת' לנו על חיסול הבכירים שם – ככה שיש עוד הרבה מה להתפלל.

בזירה הפנימית: לא קל. רבבות עושים מילואים בהיקפים בלתי נסבלים להם, למשפחותיהם ולעסקיהם (בעוד אחרים משתמטים). רבים הפילוגים בעם, אם על רקע גיוס/השתמטות, אם על רקע החטופים – איך נכון לפעול להשבתם: בעסקה או במלחמה 'עד הסוף' נגד חמאס (אם יש דבר כזה סוף לו). לא חסר.

בזירה הבינלאומית: טראמפ עדיין איתנו ובענק, אבל חוץ ממנו, אין הרבה עם מי לדבר. מדינות שהיו חברות הפכו עוינות, עצרת האו"ם חזרה להוקיע אותנו, מדינות מקשות על מגעים כלכליים עם חברות ישראליות, חלק מהמדינות הטילו אמברגו נשק, הפלשתינים ואוהדיהם כבשו את הכיכרות בערים רבות בעולם עם נוכחות קבועה שלהם בעד פלשתין ונגד ישראל. בקיצור, זה לא זה. וקצת חיובי לא יזיק: בסך הכל החיים כאן מתנהלים כשגרה, הכלכלה סבירה (אם כי סוכנויות הדירוג מביטות עלינו בעין בוחנת וקפדנית), וההרגשה האישית היא שבטוח כאן לא פחות מאשר בכל מקום אחר בעולם.

עם הפנים לעתיד: את השנה הבעל"ט נפתח כשאנו בעיצומה של המערכה הצבאית בעזה. אמן שתסתיים כבר בניצחון היסטורי ובהשבת החטופים. בנושא פנים, חוק הגיוס יהיה במוקד, והוא עשוי או עלול (עניין של מבט) להביא להתפרקות הקואליציה. בין אם כן ובין אם לא, בחירות לכנסת צפויות להתקיים בשנה הבעל"ט, מה שמבטיח את התחממות האווירה ברחובות בחודשים הקרובים, ובסבירות גבוהה העמקת הקרע החברתי. חשוב לצנן את האווירה לפני שרוחות יתלהטו יתר על המידה. איך שלא נסתכל על זה, לתוצאות הבחירות האלה יהיו השלכות היסטוריות: הימין לוקח – סיכוי טוב לחקיקת חוק הריבונות על שטחי יו"ש בתמיכת ממשל טראמפ. נשיא ארה"ב יצטרך לפעול בסעודיה, שהדבר לא יטרפד את הרחבת הסכמי אברהם; המרכז-שמאל ייקחו? לך תדע. ינסו לתקן/למחוק הרבה ממה שהשלטון הנוכחי הספיק לעשות. את מי יצרפו – את החרדים? את הערבים? ובכלל, מה יהיה כוחה של רשימה חדשה שתוקם מאלה שהפגינו משך חודשים?

או"ם שמום, אבל

ועדת חקירה עצמאית של האו"ם קבעה השבוע (כצפוי) שישראל מבצעת רצח עם בעזה. בנימוקיה ציינה, בין השאר, שההצהרות של גורמים רשמיים בישראל הן ראיה ישירה לכוונה לבצע רצח עם.

בעיניים שלי, נכון שהמשחק מכור מראש ולא ניתן לצפות מהארגון הזה למשהו רציני ואמיתי. אפשר גם להגיד אלף פעמים 'או"ם שמום' ולעשות צחוק מהעניין. אבל אם חושבים ברצינות, לארגון המוטה הזה (לטובת הפלשתינים, כמובן), יש עדיין השפעה גדולה בעולם על פוליטיקאים ומנהיגים, ובעיקר על דעת הקהל העולמית. לענ"ד, לפחות ניתן היה לצפות מכמה שרים, ח"כים ואף קצינים בכירים, שאוהבים לצאת בהכרזות השכם והערב על מה צריך לדעתם לעשות בעזה, שיהיו שקולים יותר בהתבטאויותיהם, ועדיף שיתעסקו בענייני משרדיהם נטו. שלפחות לא ייתנו למשועממים באו"ם חומר בעירה נוסף על מה שהם חושבים שיש להם מהשטח. לשנות אותם כנראה לא נצליח, אבל בשביל כותרת בעיתון שווה להוסיף שמן למדורה? לא בטוח (בהחלטת האו"ם הזכירו את התבטאויותיו של ראש אמ״ן לשעבר, אהרן חליווה, שאמר שהפלסטינים ״זקוקים לנכבה״. נראה שזה לא הנזק היחיד שהוא גרם לישראל).

רכבת המינויים יוצאת לדרך

תל-אביב יפו, העיר העברית הראשונה, מתנהלת זה כשבע שנים ללא רב ראשי לעיר. באופן רשמי, לפחות. הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, לשעבר הרב הראשי לישראל וקודם לכן הרב הראשי לתל אביב, מוסיף להתגורר בה, להעביר שיעורים והרצאות, ובעיני רבים בעיר הוא הרב הראשי. גם ראש העיר, רון חולדאי, מעריך את הרב לאו ומקורב אליו.

אבל, מישהו החליט שהגיע הזמן לבחור רב ראשי לת"א, ומועצת העיר קיבלה השבוע החלטה על הקמת גוף בוחר לרב ראשי לעיר. מכאן המפתח בידי הפוליטיקאים. ש"ס, למרות שבאופן רשמי נמצאת מחוץ לקואליציה בכנסת, הרי שבכל הקשור למינויים במגרש הדתי, ידה בכל ויד כל בה. לדוגמה: בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת עשרות מיליוני שקלים להקמת חמש מועצות דתיות חדשות (בשביל מה? יש מספר יישובים ששניים-שלושה פקידים ברשות המקומית עושים את כל העבודה, במקום מועצה דתית, עם יו"ר, סגן, מנכ"ל ועשרות מקבלי משכורות). גם בעניין בחירת רבני ערים, לאחרונה הוחלט על הרכבים בעוד חמישה יישובים. לא אלמן ישראל, תעשיית הג'ובים עובדת בהילוך חמישי (חרף המלחמה והכאוס החברתי), ומעניין יהיה לראות מה יקרה בעניין זה בעיר העברית הראשונה, עיר ללא הפסקה. האם ייבחר בה רב שמסוגל (ומעוניין) לתקשר עם כלל האוכלוסייה, בדגש על המסורתיים וה'חופשיים'? או יוצנח אחד שיסתדר בדל"ת אמות בית המדרש, פה ושם דרשות, ובא לת"א גואל? ככל הידוע, למשרד הדתות בד"כ השליטה בגוף הבוחר. המסקנה ברורה. האם יצליח טייס חיל האוויר לשעבר, ראש העיר חולדאי, להביא רב מתאים לתל אביב-יפו על מגוון תושביה?

מסתירים זהות

78% מהסטודנטים היהודים מסתירים את זהותם הדתית בקמפוסים ברחבי העולם, ויותר מ-80% מהסטודנטים היהודים ברחבי העולם גם מסתירים את זהותם הציונית – כך עולה ממחקר של הליגה נגד השמצה ו-WUJS. אין ספק, כי המלחמה בעזה והצילומים היוצאים ממנה לרשתות בעולם מעצימים את בידודה של ישראל בעולם ופוגעים בתדמיתה. תמוה ואף מדאיג, בעיקר על רקע זה, השיתוק שאחז בהסברה הישראלית, והעיכוב הבלתי מוסבר מצד ראש הממשלה במינוי המסביר הלאומי של מדינת ישראל.

כזכור, בשבוע שעבר ניסה שר החוץ גדעון סער להביא לממשלה החלטה למנות מסביר לאומי בעצה אחת עם ראש הממשלה, אך האחרון סירב לנוסח זה ורצה שהבחירה תהיה בידו, לכן לא הוחלט כלום. לעומת האלם של ישראל, הפלשתינים נוכחים בכל מדינה במערב, מפגינים, ממלאים את הערים בגרפיטי נגד ישראל ובעד פלשתין חופשית, ובמקרים לא מעטים אף תוקפים ישראלים.

מענה חסר

אגף השיקום במשרד הביטחון מטפל כיום בכ-81,700 פצועים, בהם 31 אלף מתמודדי נפש. מספרי שיא שצפויים כמובן לעלות ולעלות עם התמשכות הלחימה. אמנם מערכת הביטחון נכונה לסייע ככל הניתן, אך נוכח המחסור החריף בכוח אדם – עובד אחד על כל 750 פצועים – איך יעמדו בהיקף הזקוקים לטיפול? לא יעמדו. וההשלכות ברורות ועגומות לנזקקים ולמשפחותיהם. מישהם חייבים להתעורר.

בירוקרטיה

בכנס של החשב הכללי במשרד האוצר, פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו לנוכחים ואמר להם: "מה שעבד עד עכשיו, לא יעבוד מעכשיו. לא נוכל לאשר את הפרויקטים העצומים האלה, כולל פיתוח מערכות נשק, בבירוקרטיה הקיימת אצלכם ובמשרד הביטחון. אין לנו אפשרות כזו אם אנחנו חפצי חיים".

כבודו הוסיף: "אני יודע שזה ייתקל, כרגיל, בסירוב של הגורמים המשפטיים. אם אנחנו רוצים לחיות, אנחנו יכולים להחליט שהחוק יותר חשוב מהחיים. אני חשבתי תמיד שהחוק צריך לשרת את החיים ולא להיפך. נצטרך לשנות את זה".

כהרגלו בשנים האחרונות, תולה ראש הממשלה את כל הכשלים במדינה ביועצת המשפטית ובפרקליטות. "בבירוקרטיה הקיימת אצלכם ובמשרד הביטחון", הטיח בהם כבודו. ומה אצלך, במשרדי הממשלה? ריבוי המשרדים? זו לא בירוקרטיה?

ועוד דוגמה, אולי הבולטת ביותר: התעשייה האווירית, ספקית עיקרית עבור משרד הביטחון, ויצואנית נשק מספר אחת, נמצאת במצב של שיתוק הדירקטוריון שלה, על רקע מאבק פוליטי בין השר האחראי על החברות הממשלתיות דודי אמסלם לשר הביטחון ישראל כ"ץ. זה האחרון רוצה בגלעד ארדן; אמסלם מתנגד. כבר חודשים. השניים גם לא מסכימים על מינוי שני דירקטורים חיצוניים, ובפועל הדירקטוריון משותק. פועל יוצא אחד: עסקות גדולות וקריטיות מול משרד הביטחון לא נחתמות. פועל יוצא שני: התעשייה האווירית לא הגישה דוחות כספיים לרבעון השני של 2025, ורשות ניירות ערך הודיעה כי בכוונתה לקנוס אותה ב-1.5 מיליון שקלים, והיא אף שוקלת להשעות את המסחר בניירות ערך של החברה. הכדור נמצא במגרש של נתניהו כבר שנה לערך. בירוקרטיה, אמרנו?

שלא נופתע שוב

המטה לביטחון לאומי מזהיר מפני 7 באוקטובר, יום השנה השני לפרוץ המלחמה, ש״עלול להיות גם השנה נקודת ציון משמעותית עבור ארגוני הטרור״.

הקרב שלא נגמר

גם ב'שבתון' כתבנו על "כיתות המצורעות", אלה של בנות ספרדיות בירושלים שמוסדות אשכנזיים החושבים עצמם לאליטיסטיים סירבו לקבלן מפני שאינן אשכנזיות, והפתרון שהוצע: שתי כיתות במבנה מרוחק מסמינר לוין. אז מתברר (ובעיניי – טוב ונכון שכך) שהפתרון הזה אינו מקובל על ההורים, ששוב העלו טענותיהם בפני העירייה. ואכן, עיריית ירושלים הודיעה כי התלמידות ישובצו בתוך הכיתות החסידיות הקיימות. משרד החינוך הודיע, כזכור, כי מוסדות חינוך שימשיכו בגזענות, יקוצצו להם התקציבים. מעניין יהיה לראות כיצד יתפתח העימות הזה, בפעם המי-סופר-כמה.