אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)השבוע נפגשתי עם הורה שסיפר לי שהוא ישב עם הילד שלו לתכנן את שנת הבר מצווה שלו. הילד, עלם חמודות אמיתי, סיפר לאבא שלו שהוא מאוד מתרגש מכל העניין, ובעיקר ממתנת הבר מצווה הצפויה לו.
מעבר לכך, המשיך אותו הורה לספר לי, הוא תכנן עם הילד אילו דמויות הוא רוצה שיפגוש בנו במהלך שנת הבר מצווה – דמויות מעוררות השראה שיעניקו לו זווית חדשנית שלא הייתה לו קודם בחיים. הרבה שמות הועלו, מי מוכר יותר, מי מוכר פחות, אבל אז האב אמר לבנו: "תקשיב, אני רוצה להפגיש אותך עם מישהו שייתן לך כלים לחיים הרבה יותר גדולים!".
הילד הסקרן החל לזרוק שמות לאוויר – ידוענים, אנשים מהמגזר, כל מיני אנשים שהוא מכיר – אבל האבא רק הגביר את הסקרנות שלו כאשר שלל את כולם ואמר לו בחיוך ממתיק סוד: "לא תצליח לנחש, חבל לך על הזמן. כזה בן אדם בחיים לא פגשת, והוא יוכל להפוך לך את החיים".
כך במשך שבוע שלם בנה האבא את המתח סביב הדמות המסתורית, וכעבור שבוע הוא אמר לבנו: "היום אנחנו הולכים לפגוש אותו! אתה מוכן?".
הלב של הבן פעם בטורבו, ההתרגשות התפרצה ממנו וכל הגוף שלו צעק ציפייה ודריכות. הם נכנסו למכונית, ולתדהמתו ראה הבן שהאב נכנס לחניון של בית החולים 'תל השומר'. במבט מופתע הוא שאל את אביו איך כל זה קשור לאיש המיוחד שהאבא רוצה להפגיש אותו. האבא ענה לו: "חכה בסבלנות, עוד מעט תבין הכל".
הם נכנסו לאגף השיקום ועברו כמה חדרים, עד שנעצרו ליד חדר אחד שבו חיכה להם חבר של האבא. הם לחצו ידיים, ואז הם נכנסו לחדר אחר ובו בחור צעיר בן 19 שמתאושש מניתוח כריתת רגל שאותה הוא איבד בתאונת דרכים.
במשך שבוע שלם בנה האבא את המתח סביב הדמות המסתורית, וכעבור שבוע הוא אמר לבנו: "היום אנחנו הולכים לפגוש אותו! אתה מוכן?"
הבחור חייך אליהם והציג עצמו בתור האחיין של החבר של האבא, והוא ביקש לדבר עם הילד, חתן הבר מצווה. הבחור הצעיר אמר לילד: "הו, הנה הגיע המיליונר שלנו!" הילד לא הבין מה הנער עם הרגל הכרותה רוצה ממנו ושאל אותו ברצינות: "למה אתה קורא לי מיליונר? כל החסכונות שלי ביחד לא מגיעים לאלף שקל". הצעיר התקרב אליו ואמר לו: "תסתכל עליי. כמה כסף אתה חושב שהייתי נותן בשביל שיחזירו לי את הרגל האמיתית שלי?" חתן בר מצווה עשה פרצוף של 'לא יודע'.
"אני אגיד לך כמה", המשיך הבחור, "מיליון דולר. שני מיליון. 20 מיליון. את כל הכסף שיש בעולם הייתי נותן בשביל הרגל שלי!" הצעיר הביט לילד ישר בעיניים והוסיף: "לך יש רגליים מתפקדות. יש לך מיליון דולר. יש לך הרבה יותר. יש לך את כל הסיבות בעולם לשמוח!"
הילד התחיל לתפוס את גודל השעה. הבחור המשיך: "אבל אל תרחם עליי. יש לי עוד רגל ושתי ידיים, ואני שמח בהן ומעריך אותן כי אני יודע שגם זה לא מובן מאליו. תתחיל להעריך את החיים שלך ולשמוח בהם. תתחיל להבין שאתה באמת מיליונר!".
זוהי מתנת בר המצווה הערכית וההולמת שנתן האב לבנו, מתנה בלתי נשכחת שהנער ייקח אותה עוד שנים רבות קדימה.
***
אנחנו שומעים סיפורים מעוררי השראה של חיילים שחוזרים מהחזית פגועי גפיים. לאחד אין רגל, לשני אין יד. גיבורים שנתנו את היקר להם מכל בשבילנו. בואו נעצור רגע ונחשוב איך אנחנו יכולים להעביר את המסר החשוב הזה לילדים שלנו: שום דבר בחיים האלו הוא לא מובן מאליו. לא הרגליים ולא הידיים.
לא נעריך את זה?
