פרשת 'תצווה' פותחת בפירוט בגדי הכהונה, שמטרתם היא לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. כשאני מנסה לחשוב מהם הכבוד והתפארת, אני חוזר לביגוד הראשון שהוזכר בתורה – עלי התאנה של אדם וחווה.
תפקיד הבגדים הראשונים היה לכסות על ערוותם של אדם וחווה מייד לאחר חטא אכילת פרי עץ הדעת. כיסוי הערווה הוא אומנם חיצוני, אך בא לסמל על איזו ערווה פנימית שהתגלתה אצלם, בושה שאותה הם רצו להסתיר. בהמשך לכך, ניתן להסיק שגם לבגדי הכהונה יש משמעות, גם של כבוד פנימי וגם של תפארת חיצונית.
במקומות עבודה רבים נהוג ללבוש מדים, וגם באחרים יש קוד לבוש רשמי או שאינו רשמי. למדים יש תפקיד חיצוני ומעשי, למשל הבחנה בין המוכרים ללקוחות, בין תפקידים שונים בארגון כמו עורכי דין ושופטים או בין מעמד בהיררכיה כמו הדרגות בצבא. המדים משפיעים בדרכים נוספות על הסביבה. למשל, מחקרים מראים כי אנו נוטים לציית יותר לאדם שנראה לנו סמכותי או מבין. המדים של אותו אדם מורידים מאיתנו את מידת האחריות האישית להשלכות של המעשים שלנו וגורמים לנו לבצע.
למדים יש חשיבות שמתחילה מבחוץ ומחלחלת פנימה לנפשו של העובד
אולם, למדים יש גם חשיבות שמתחילה מבחוץ ומחלחלת פנימה לתוך נפשו של העובד. חייל שלובש מדים באוטובוס בדרכו הביתה, יכול להרגיש עדיין את תחושת האחריות שהבגד משרה עליו, הוא חש שהוא עדיין בתפקיד ושעליו לשדר את הערכים שהוא מייצג. כמו בצבא גם בתחומים אחרים, כמו שירות לקוחות, המדים גורמים לאדם כבר לא להיות ירון או אסתי, אלא נציג המכירות המאמין בערכי הארגון.
לכן, קורבן המוקרב על ידי כהן שאינו לבוש בבגדי הכהונה – פסול. תפקידם של הבגדים הוא לסייע להפנמה של ערכים. כאשר הכהן מקריב קורבן הוא "הכהן" ולא אדם פרטי, ועל כן לא מתאים שיהיה לבוש בבגדים האישיים שלו.
עם כן, כלפי חוץ בגדי הכהונה מראים לקהל שמגיע למקדש על אחידות שיש בין הכוהנים, את ההבחנה ביניהם לבין הכהן הגדול ואת הייצוגיות של עבודת המקדש. כלפי פנים ניתן לראות למשל את תפקידו של הציץ, המזכיר שהקורבן מיועד לקב"ה, ואת החושן המכיל את שמות שבטי ישראל, המזכיר עבור מי הכהן הגדול מקריב את הקורבן.
הפרשה יכולה להזמין את כולנו לחשוב איך הבגדים משפיעים עלינו. את העובדים לחשוב כיצד קוד הלבוש משפיע עליהם כעובדים וכאנשי מקצוע, את העובדים מהבית איך נראית העבודה בביגוד מכובד לצד עבודה בפיג'מה, ואת אנשי המילואים לברר מה השינוי הפנימי שמתחולל בהם כשעוברים בין הביגוד האזרחי לצבאי – לכבוד ולתפארת.