סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: חיילים וחיילות ששוהים בכניסת שבת במקום שבו אסור בשום פנים ואופן להדליק אש – האם יוכלו להדליק פנס לצורך נר שבת?
תשובה: הקטע הראשון במדרש תנחומא לפרשת 'בהעלותך' מצטט את המשניות בפרק "במה מדליקין" במסכת שבת, העוסקות בין היתר בחומרים שמהם ניתן להדליק נר שבת. המדרש מבקש לרמוז על קשר עמוק שקיים בין הדלקת הנרות בבית המקדש ובין מצוות הדלקת נר שבת.
חז"ל מנו סוגים שונים ומגוונים של פתילות ושמנים שניתן או לא ניתן להדליק בהם את נרות השבת. ההלכות בנושא זה מבוססות הן על הצורך להשתמש בחומרים שדולקים היטב ואין בהם חשש בטיחותי להתפרצות דליקה; הן על הצורך להבטיח אור נעים, איכותי ויציב, שיהיה בו עונג שבת וכבוד שבת, ובד בבד שיימנע חילול שבת בהתעסקות אסורה עם הנר; והן על הצורך שחומר הבעירה לא יפיץ ריח רע.
החל מסוף המאה ה-19 דנו הפוסקים בשאלה האם ניתן להדליק נר שבת בנרות חשמליים. רבי שמעון גרינפלד, שהיה מגדולי פוסקי הונגריה באותו הדור, התנגד בחריפות להדלקת נרות שבת חשמליים. לדבריו, נורת הלהט איננה אש, ואף אם היינו מחשיבים אותה כאש, היא בוודאי לא נר, והרי ההלכה מחייבת להדליק ולברך דווקא על נר של שבת. רבי מדרכי וינקלר, אף הוא מחשובי הפוסקים בהונגריה, צידד בעמדה זו, שמחייבת דווקא "שמן ופתילה", ולא נר חשמלי. לעומתם, רבי יצחק שמעלקיס, שהיה מגדולי פוסקי גליציה, פסק באופן פשוט שניתן להדליק נר שבת חשמלי, והבהיר שחוט הלהט שנמצא במנורה הרי הוא ממש כשמן ופתילה.
הרב עובדיה יוסף (יביע אומר אורח חיים ב' י"ז; יחווה דעת ה' כ"ד) הכריע באופן חד-משמעי במחלוקת זו שנורת להט היא בוודאי אש, ועל כן המנורה היא נר לכל דבר וניתן להדליק אותה בברכה. הכרעה זו די מקובלת בין פוסקי הזמן, אם כי היו שביקשו לסייג אותה מעט. כך, למשל, טען הרב שלמה זלמן אויערבך שאכן ברור שהמנורה נחשבת כאש, ואולם כאשר המנורה מחוברת לרשת החשמל העירונית, הרי שבזמן ההדלקה כביכול אין "שמן" בנר כלל, ויש בכך בעיה. לכן, המליץ הרב להדליק פנס חשמלי הפועל בעזרת סוללה, ואותו החשיב כנר לכל דבר ועניין שניתן גם לברך עליו.
על דרך זו, יש מפוסקי הזמן שקבעו שניתן להשתמש רק בנורת ליבון, שיש בה חוט להט, אך לא בפנסי לד (led) למיניהם. אומנם, בשמו של הרב יוסף שלום אלישיב נמסר, שהתיר להדליק גם בפנסים מסוג זה, משום שגם הם מפיצים ומפיקים אור. בספר תורת המחנה (פרק ל"א תשובה ד') הדגשנו: "אך נראה פשוט שאף לדברי הרב אלישיב אין להקל ב'סטיקלייט' וכדומה, שהרי אינו משמש למאור אלא רק לסימון והתראה, ובאותה מידה אין להקל בשאר פנסי הסימון למיניהם".
פעמים רבות, הודות לאותם נרות ייחודיים, זוכים חיילים וחיילות לחוש את אווירת השבת וקדושתה, גם במהלך הפעילות המבצעית
הפוסקים העלו גם ספקות אחרים בנוגע להדלקת נורה חשמלית. כך, למשל, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (שו"ת משפטי עוזיאל, א' ז') הסתפק האם הלחיצה על מתג הפעלת התאורה נחשבת ל"מעשה הדלקה" שניתן לברך עליו. בשו"ת ציץ אליעזר (א' כ"א, פרק י"א) ובשו"ת יביע אומר (הנ"ל) דנו בכך בהרחבה והוכיחו שלדעת רוב הפוסקים אין צורך ב"מעשה הדלקה" של נרות שבת, ודי בכך שהם מפיצים אור, וכמו כן שיש היגיון רב לומר שהפעלת התאורה אכן נחשבת ל"מעשה הדלקה".
חשש אחר שהעלה הרב עוזיאל הוא החשש מפני הפסקות חשמל תכופות, שהופכות את התאורה החשמלית לתאורה בלתי יציבה. גם על כך השיב הרב עובדיה יוסף, שברוב המקומות אין לחשוש לכך, וברור שהתאורה החשמלית יציבה הרבה יותר מאמצעי הדלקה אחרים.
טענה מסוג שונה העלה הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות, ב' קנ"ז). לדבריו, יש בהדלקת נרות שעווה או שמן היכר מיוחד לכבוד שבת וחגיגיות מיוחדת. הוא מציין שבאירועים חגיגיים נוהגים לא פעם להדליק נרות על השולחנות כדי ליצור אווירה מיוחדת, וכך הוא גם ביחס לנר שבת. אומנם פשוט וברור שטענה זו אינה מעכבת בדיעבד, אך יש בה משום הידור לכתחילה.
לפיכך, הלכה למעשה במקומות שבהם אין כל אפשרות להדליק אש, ראוי ונכון להדליק פנס חשמלי שיש בו נורת להט, ואף לברך עליו. הרבנות הצבאית, בשיתוף עם מכון צומ"ת, מספקת ליחידות צה"ל נרות חשמליים ייחודיים לשבת, שעונים לכל ההגדרות שפורטו לעיל: הם פועלים בעזרת סוללה, ולא על בסיס חיבור לחשמל; הנורות שבהן הן נורות להט, ולא נורות לד; הם מעוצבים באופן מיוחד, כך שניכר שהם מיוחדים לשבת; ואף יש בהם חריצים דקים המאפשרים לראות באופן ישיר את חוט הלהט, ולא רק דרך כיסוי. פעמים רבות, הודות לאותם נרות ייחודיים, זוכים חיילים וחיילות לחוש את אווירת השבת וקדושתה, גם במהלך הפעילות המבצעית שנמשכת בשבת כבחול.
