שאלה: האם חיילים ששבו מפעילות מבצעית בשעת לילה מאוחרת רשאים לקיים את ליל הסדר ומצוותיו?
תשובה: במספר סוגיות בתלמוד נחלקו תנאים אם את קורבן הפסח אוכלים עד חצות הלילה או עד עלות השחר. בגמרא נאמר שלדעת רבי אלעזר בן עזריה, שאכילת הפסח עד חצות הלילה, חובה לאכול גם את המצה עד חצות. לדעת רבים מן הראשונים, הלכה כדעה זו: יש שקבעו שכך עיקר הדין, ויש שקבעו שרק לחומרה חוששים לדעת רבי אלעזר בן עזריה. לעומתם, דעת הרמב"ם היא שזמן אכילת מצה אינו תלוי בזמן אכילת קורבן פסח, וניתן לאכול את המצה כל הלילה – עד עלות השחר. הלכה למעשה, פסק השולחן ערוך: "ויהא זהיר לאכלו קודם חצות", כלומר יש להקפיד לסיים את אכילת האפיקומן עוד לפני חצות הלילה.
גם בדורנו נחלקו הפוסקים: הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב שהיות שיש ספק בדבר, אין לברך על המצה לאחר חצות הלילה;ואילו בשמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, הובא שניתן לברך על המצה ועל שאר מצוות הלילה עד עלות השחר.
האלוף הרב שלמה גורן זצ"ל נקט גם הוא שחיילים שעסקו בפעילות מבצעית רשאים לסמוך על הדעות המקילות ולקיים את כלל מצוות הסדר גם לאחר חצות הלילה, והוסיף לכך נימוק מיוחד: "… וכיוון שמדובר בחיילים הנמצאים בשעת חירום על הגבול ממול האויב, שהם נושאי החירות האמיתיים, יש לאפשר להם שמחת חג החירות על ידי קיום מצוות ליל הסדר כהלכתן בברכותיהן, ולו יהא זה לאחר חצות הלילה".
הלכה למעשה, חיילים העסוקים בפעילות מבצעית, ישתדלו לערוך את הסדר במתכונת מקוצרת קודם חצות הלילה, ולפחות ישתדלו לקדש ולשתות כוס ראשונה ולאכול מצה בברכותיה בתחילת הלילה, ויסתפקו באמירת "עבדים היינו לפרעה במצרים" וכן "פסח, מצה ומרור". את שאר ההגדה (ובתוכה שאר הכוסות) יקראו לאחר חצות הלילה עד לעלות השחר.
עם זאת, חיילים שאין באפשרותם להקדיש אפילו דקות ספורות לקיום מצוות הלילה קודם חצות, רשאים לסמוך על פסק הרב גורן והרב מרדכי אליהו, שכאמור מבוסס בראש ובראשונה על שיטת הרמב"ם, ולקיים את ליל הסדר כולו, על כלל ברכותיו, גם לאחר חצות הלילה, עד עלות השחר.