קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)פרשת השבוע ממשיכה בהוראות ובהנחיות לכוהנים, ולאחר מכן נכנסת לפרשיית המועדות. לצד החגים המוכרים לנו, מופיעה מצוות הנפת העומר: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן". הפרשנים מסכימים כי "ממחרת השבת" הוא ט"ז ניסן, למחרת הפסח.
אם ניכנס לראש של בני ישראל, ניתן לראות אותם יוצאים ממצרים ומתחילים מסע של 40 שנה במדבר. משה מספר להם כי בארץ המובטחת הם יחגגו את הפסח כבני חורין ולמחרת הם יחגגו את תחילת הקציר. למעשה, לאחר שתשיגו את המטרה לשמה אתם צועדים ותגיעו בשעה טובה אל הארץ, ייפסק המן, יעזבו עמודי האש והענן ותהיה לכם מטרה חדשה – לעבד את האדמה. תניפו את העומר ביום הראשון, תספרו מדי יום את ספירת העומר ותחגגו כעבור שבעה שבועות עם הלחם.
הרש"ר הירש אומר בהקשר הזה: הגעתם אל החירות בחג הפסח. העצמאות מהווה כעת את מטרת כל השאיפות הלאומיות שלכם. המצווה הזאת אומרת לשנות חשיבה. תראו את עצמכם רק בתחילת הייעוד הלאומי, וכעת תתחילו לספור לקראת השגת מטרה אחרת.
נוכל להבחין כי הספירה של ספירת העומר אינה שגרתית. זו אינה "ספירה לאחור" כפי שנהוג לעשות ליעד שאנו מחכים להגיע אליו, אלא ספירה קדימה מתוך הבנה שגם השגת המטרה היא תחילתה של ספירה חדשה. שום דבר אינו נגמר.
בארגונים רבים נוהגים להציב מטרות ויעדים. מודל מוכר מגדיר מטרה טובה כSMART- – ראשי תיבות באנגלית של מטרה: ספציפית, מדידה, ברת השגה, רלוונטית ותחומה בזמן. טוענים כי כשהמטרה אינה כזאת, העובד עשוי ללכת לאיבוד או לאבד מוטיבציה בדרכו אליה.
הפרשה שלנו מראה כי יש מטרות שצריכות להיות מוגדרות אחרת. הספירה קדימה מראה לנו שאכן נשאף ללחם ביום ה-50, אבל זה לא מספיק. הגדרת מטרה בסגנון SMART מביאה אותנו למדוד הצלחה בציונים, וספירת העומר אומרת לנו להציב מטרות גדולות, שהספירה חשובה יותר מהיעד. זה רלוונטי למטרות גדולות הנובעות מקבלת התורה, שאותה נחגוג גם כן בשבועות. תהליך הלימוד וקיום התורה הוא למעשה גם ההישג הנדרש.
נוכל ללמוד מספירת העומר להציב מטרות ברורות, ממוקדות, שניתן למדוד, ולקבוע הצלחה לצד מטרות על, יעדים שצריך לשאוף אליהם תמיד. בזכות המטרות הקטנות נשמר את המוטיבציה ואת המיקוד בדרך, ובזכות מטרת העל נוכל להמשיך ולפעול, בלי לעצור. תמיד להיות בתנועה.
