יעקב ספוקויני"דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" [ח, ב].
שתי שאלות מובאות ברש"י: האחת, מדוע נסמכה הדלקת המנורה לפרשת הנשיאים? והשנייה, אם מדליקים את המנורה עצמה, מה פירוש 'אל מול פני המנורה'?
רש"י מסביר על פי מדרש תנחומא, כי חלשה דעתו של אהרון שלא שותף בחנוכת המזבח עם הנשיאים, לא הוא ולא שבטו. אמר לו ה' – חלקך גדול משלהם, שאתה מדליק את הנרות. והמדרש מוסיף: הקורבנות נוהגים רק כאשר בית המקדש קיים, אבל הנרות לעולם יאירו. על כך מעיר הרמב"ן, כי יש פה רמז לנרות חנוכה המאירים תמיד. בעניין פני המנורה מסביר רש"י כי שלושת הקנים מכל צד פונים אל העמוד המרכזי. למה? כדי שלא יאמרו "לאורה הוא – ה' – צריך". הנר הזה, מסביר הרמב"ם, מכונה 'הנר המערבי' והוא פונה לעבר קודש הקודשים.
על חשיבות המנורה עומד אברבנאל: "שבעת הנרות שבמנורה רומזים אל שבע החוכמות, שכולן יימצאו בתורת האלוקים". לכן, לא פלא שהמנורה נעשתה לסמל של עם ישראל. שנים רבות הוטבעה המנורה כסמל על פתחי בתי יהודים. אך טבעי היה שמדינת ישראל הצעירה תבחר במנורה לסמל המדינה.
אלא, שהמנורה שהוטבעה על הבתים ובבתי הכנסת הינה בעלת צורה שונה מהסמל המוכר לנו כיום. כך למשל, בפסיפס הרצפתי של בית הכנסת ביריחו, יצרו מנורה בעלת שלוש רגליים. גם רש"י בפרשתנו כותב "עד ירכה עד פרכה – ירכה היא השידה שעל הרגליים". כך גם בחפירות סוסיא ודרום הר חברון ובשפלת יהודה, נחקקה על הקיר מנורה בעלת שלוש רגליים. אם כך, מה גרם לישראל הצעירה לבחור במנורה שונה בצורתה על הסמל הרשמי?
הרב הראשי באותם ימים, הרב הרצוג, לא אהב את הבחירה בסמל מנורה הלקוח משער טיטוס משום שהיא מסמלת את תבוסת היהודים בפני הרומאים
הסמל הנוכחי של המדינה נבחר בידי 'ועדת הסמל והדגל' שהקימה 'מועצת המדינה הזמנית' בראשות בבה אידלסון. הוועדה פרסמה מכרז ובו פירטה מהם האלמנטים החייבים להופיע בסמל: מנורה ושבעה כוכבים. עם זאת, הוועדה העניקה חופש יצירה לעיצוב הסמל. בנוסף, הוקמה ועדת משנה בראשותו של האדריכל אבא אלחנני ובה היה חבר גם הצייר הנודע, ראובן רובין. ועדת המשנה אמורה הייתה לענות על הצד האסתטי של הסמל.
לגמר הגיעו שלוש הצעות. ההצעות ביטאו את המחלוקת בוועדה ובציבור, כיצד צריך להיראות הסמל. האם הוא צריך לכלול אך ורק מוטיבים יהודיים מובהקים, כמו המנורה, שופר, אתרוג ולולב, או גם מוטיבים אוניברסליים, כמו הצעתו של הרצל לדגל שבעת הכוכבים, כסמל ליום עבודה בן 7 שעות. ובעניין המנורה, האם המנורה צריכה להיות על פי הדגם המוכר לנו משער טיטוס, או על פי הדגם של בית הכנסת ביריחו?
הוועדה בחרה בהצעה שהגישו האחים שמיר, שכללה את מנורת שער טיטוס, אך הוועדה ביקשה מהאחים לערוך בה שינויים. האחים שמיר הגישו לבסוף הצעה שהושפעה מהפסוק בהפטרת השבוע, מנבואת זכריה: "וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ. וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ" [זכריה ד, ב-ג]. סגנון זה ענה על רצון ועדת המשנה הן מבחינה אסתטית והן מבחינה אוניברסלית. ענפי הזית, משבעת המינים שהתברכה בהם א"י, הם גם סמל אוניברסלי של ניצחון. כך נוצר סמל שבמרכזו מנורת שבעת הקנים, שני ענפי זית משני צדדיו ושם המדינה ישראל בתחתיתו.
הרב הראשי באותם ימים, הרב הרצוג, לא אהב את הבחירה בסמל מנורה הלקוח משער טיטוס: "לא טוב עושה ממשלתנו היום הזה. כשזכינו שוב לאורה של ציון המסומלת במנורה, שהיא מחקה דווקא את תמונת המנורה שבקשת טיטוס, אשר כנראה חלו בה ידי זרים, ושאינה כולה על טהרת הקודש…", כתב. הרב הרצוג התכוון לכך שבמנורה חלו שינויים בשלהי בית שני בידי הורדוס, על פי תכתיב רומאי, וכן משום שהמנורה בשער טיטוס מסמלת את תבוסת היהודים בפני הרומאים. יהודי רומא נהגו שלא לעבור דרך שער זה. עם זאת, הם חרגו ממנהגם למחרת החלטת החלוקה של האו"ם [1947], וכנראה שהוועדה סברה כמו יהודי רומא כי מעשה הקמת המדינה הפך את התבוסה לניצחון. המנורה היא אפוא סמל לנצח ישראל ולניצחון.
Yaakovspok1@gmail.com
