לאחר שנתיים של מאמרים על פרשת השבוע, החלטתי להמשיך קדימה מן המדבר לכיבוש הארץ ולהקמת מדינה בארץ ישראל המסופרים בספר 'יהושע' ובהמשך בנביאים הראשונים. מהלך כזה נעשה גם בהפטרת שמחת תורה כקריאת כיוון שאומרת שיש מה ללמוד גם מהמשך הסיפור.
עם של עבדים שנכנס לארץ על מנת להקים חברה ומדינה יכול לתת לנו השראה בהיבטים של יחסים חברתיים בין קבוצות, של מנהיגות ושל נושאים נוספים שאני נוהג לדבר עליהם מעל דפי העלון. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לקוראים הנאמנים על התגובות מחממות הלב בשנתיים האחרונות.
הפרק הראשון של ספר 'יהושע' מתחיל בדבר ה' ליהושע לאחר מותו של משה, מורו האהוב ומנהיג העם ב-40 השנים האחרונות. בדבריו מופיעים הפסוקים הבאים: "כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה. מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם".
פסוקים אלו מביאים שתי גרסאות לגבולות הארץ. הראשונה תלויה בנו – כל מקום שנגיע אליו ונדרוך בו, יהיה שלנו; השנייה מוכתבת מראש ולא תלויה בעשייה של העם. אני חושב שהקב"ה מסביר בדבריו ליהושע לא רק על גבולות הארץ, אלא גם על ההנהגה החדשה שנדרשת לעם עם עזיבתו את המדבר.
לעם ישראל יש פוטנציאל קבוע מראש, גבולות גזרה שבתוכם הוא פועל. הדבר נכון לגבי גבולות הארץ, אך גם אל מול המשימה שלו להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש. לצד הפוטנציאל שמוכתב ומכוון משמיים, העם נדרש לעבוד קשה כדי לממש אותו. הדבר דומה לילד שנולד עם גנטיקה המאפשרת לו להיות גאון או גדול הדור, אך אם ההורים לא יספקו מענה לסקרנות שלו, לא ישלחו אותו לחוגים או לבתי ספר טובים, החוכמה הזאת תישאר טביעה גנטית לא ממומשת.
לפיכך, עם ישראל, אדם פרטי או ארגון, פועלים ומתקדמים בזכות שלושה גורמים חשובים. הראשון הוא הפוטנציאל, הדברים שנקבעו מלמעלה, בכוחות חיצוניים שאין לנו שליטה עליהם. עלינו ללמוד ולהכיר כמה שניתן מהו הפוטנציאל החבוי בנו כדי שנוכל להוציא אותו אל הפועל; השני, הוא ההשקעה וההתמדה שמאפשרים לנו "לדרוך" ולכבוש יעדים שיעזרו לנו לממש את מה שגלום בנו; השלישי, הוא המנהיג שעוזר לנו להבין לאן עלינו ללכת, שנותן לנו אבני דרך שיסייעו לנו להצליח במסע.
בסוף הפרק מתוארים חלוקת המשימות לשוטרים, לשניים וחצי השבטים ובפרק הבא למרגלים, ואלו למעשה נקודות הפתיחה של מנהיגותו של יהושע, הבאה לתת דרכי פעולה לעם כדי לממש את הכוח שגלום בתוכו.