המושג "טראומה" מקורו בשפה היוונית, ופירושו חבלה/פצע. שנים רבות התמקד המחקר הפסיכולוגי בהשפעותיה ההרסניות של הטראומה ובחקר הסימפטומים הנפשיים השליליים המתפתחים בעקבותיה. בהשפעת רעיונות הפסיכולוגיה החיובית, הורחבה ההתבוננות בתגובה לטראומה גם להיבטים חיוביים, המתבטאים בכושר ההתמודדות של הנפגעים עם החוויה הספציפית ועם אתגרי החיים בכלל.
את המושג "צמיחה פוסט-טראומטית" (Posttraumatic Growth) ניסחו בשנות ה-90 הפסיכולוגים לורנס קלהון (Calhoun) וריצ'רד טדסקי (Tedeschi). לטענתם, למרות השונות האנושית בתגובות הנפשיות לאירועים בעלי פוטנציאל מערער ומטלטל כמו מוות, אלימות, סכנה מוחשית או פציעה חמורה – רוב בני האדם מפגינים חוסן נפשי ומצליחים לחזור ולנהל, לאחר זמן, חיים איכותיים, ללא צורך בהתערבות טיפולית ישירה.
מודל הצמיחה אינו מתעלם מן המצוקה הנפשית, המתעוררת בעקבות אירועי חיים קשים, ומזהה את הקושי כזרז של תהליך הצמיחה הפסיכולוגי, שנועד להפחית את המצוקה. צמיחה, במקרה זה, איננה מילה נרדפת לאושר או לשמחה, והיא כרוכה בהתנתקות מסיפור חיים ומזהות שהיו לאדם קודם לטראומה, ובהצבת הפגיעה והאובדן כאבן דרך ומרכיב משמעותי של סיפור הזהות החדשה.
ספרות המחקר מזהה חמישה תחומים עיקריים שבהם צמיחה פוסט-טראומטית יכולה להתבטא:
- שינוי ביחסים בין-אישיים: התפתחות של רגישות מוגברת לזולת ולסבל אנושי, ואיכות רגשית עמוקה יותר של מערכות היחסים, המאופיינת בקִרְבה, פתיחות, שיתוף, כבוד הדדי וחמלה מוגברים.
- תחושת חוזק פנימי: הידיעה של "שורדי הטראומה", שהם התגברו על הגרוע מכל ונשארו בחיים, יכולה להוביל עם הזמן להכרה בכוחות וביכולות, שלא היו ידועים להם קודם לאירוע, ובעקבות כך להביא להתמודדות יזומה עם אתגרים חדשים, שלא היו מעלים בדעתם לפגוש ולנסות.
- הערכה מחודשת לחיים: המפגש עם הסכנה והמוות עשוי להוביל אנשים לאמץ עמדה של הערכה מחודשת והודיה על היבטים חיוביים בחייהם, שנתפסו בעבר כמובנים מאליהם, כמו הטבע, מערכות היחסים ו"מתנות החיים" השונות המצויות בחיי היומיום.
- הכרה באפשרויות חדשות לחיים: כחלופה לאובדן, יש המחפשים ומגלים דרכים נוספות לחיות את חייהם, כמו פיתוח תחביבים ותחומי עניין חדשים, עיסוק בפעילות חברתית וקהילתית, ואף שינוי של מסלול קריירה.
- שינוי קיומי ורוחני: הבנת ארעיותם של החיים מגבירה, לעיתים, את העיסוק בנושאים רוחניים, כמו שאלת משמעות החיים. (עוּבד בסיוע אתר 'בטיפולנט')
מלחמת "חרבות ברזל" עדיין בעיצומה ויש שצומחים כבר במהלכה, למרות ועל אף הכל.
לתגובות: naomieini1@gmail.com