אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])לאור נרות חג החנוכה, שבו אנו מזכירים "ועל הניסים ועל הגבורות", במיוחד השנה לאחר 'חרבות ברזל', גילויי הגבורה הצבאית והאזרחית ניצבים לנגד עינינו ביתר שאת וביתר עוז, ומאירים את החשיכה. אם חשבנו שסיפורי הגבורה שייכם רק לדורות של פעם – דורות המכבים, לוחמי המחתרות ומקימי המדינה – התברר לנו שגם בדורנו אנו מוקפים בגיבורים וניצבים מול סיפורי גבורה אדירים.
ראינו מאז תחילת המלחמה ולאורך חודשים ארוכים את גילויי הגבורה המפעימים והמדהימים. את החייל הנשכב על הרימון כדי להציל את חבריו, את זה שניצב פתח המיגונית ומשליך רימונים בחזרה כדי להגן על חבריו, את אלו שיצאו מבתיהם ונכנסו לשטחי אש כדי לסייע למי שניתן, את הלוחמים האמיצים המסתערים על האויב, ואת גבורתם הבלתי נתפסת של כל אלו שגילו כוחות נפש מיוחדים וחירפו נפשם בגבורה עילאית כזאת או אחרת למען חבריהם ולמען המדינה.
בצד כל אלו ראינו גם אופנים וסוגים נוספים ושונים של גילויי גבורה: גבורת הרוח, גבורת אנשי החסד, גבורת המתנדבים, גבורת אנשי החזון, גבורת הנשים, האימהות והרעיות, גבורת הנוער, וגבורת הנלחמים בעד אמונתם וצדקת דרכם.
yogi-purnama
הגבורה הפיזית, הערכית, המוסרית והרוחנית היא תנאי לדבקות בארץ ולהבטחתה לדורות הבאים. על הקשר בין הגבורה לבין הדורות הבאים אומר דוד המלך בתהילים קי"ב: "גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ". את הרעיון הזה מסביר הפרשן הרד"ק, איש פרובאנס, צרפת [רבי דוד קמחי, 1160-1235]: "גבור בארץ יהיה זרעו: ובעבור מעשיו הטובים ישלם הא-ל יתברך גם לבניו אחריו. וזרעו יהיה גבור בארץ, שבני אדם יִירָאוּהוּ ויכבדוהו, כמו שייראו בני אדם האדם הגבור".
השנה במיוחד, לאור הנרות, אנו מצדיעים לגיבורי הרוח ולגיבורי הכוח, לאנשי המופת מעוררי ההשראה ומקור גאוותנו, אלו שבזכותם אנו משתדלים לזכות ולהיות דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ. הגיבור והגבורה היהודיים מבטאים את היכולת להתגבר מעל הנתונים הריאליים, חוקי הטבע, הטבע האנושי, היצרים, הלחצים, ולפעול מתוך כוחות פנימיים, אמונה פנימית, דבקות באמת ובמשימה, ולרתום את כל כוחות הגוף והנפש למימוש האמת הפנימית האישית הרוחנית והמוסרית.
