אלפרד אדלר, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי הומניסט, טען כי תפיסת המציאות שלנו היא סובייקטיבית. לדבריו, אנשים תופסים ומפרשים אירועים שונים סביבם, מתוך עמדות וציפיות שגיבשו ביחס לחיים ולבני אדם, ובהתאם למטרותיהם ולשאיפותיהם העמוקות. מודל אפר"ת מתבסס על רעיונותיו של אדלר ומסביר את התהליך הקוגניטיבי (השכלי) והרגשי, המתחולל
בעקבות מפגש שלנו עם אירועים שונים בחיים. תהליך זה כולל ארבעה שלבים: אירוע, פרשנות, רגש, תגובה. על פי המודל, החוויה הנפשית שלנו וגם ההתנהגות מקורן, למעשה, בתודעה.
כל התנהגות תחילתה באירוע. האירוע יכול להיות חיצוני (חשיפה לגירוי חושי: ראייה, שמיעה, מישוש, ריח, טעם) או פנימי (בחילה, דפיקות לב מואצות, סחרחורת). לאירוע נלווית פרשנות קוגניטיבית: מה קורה כאן מבחינתי? אל הפרשנות נלווה רגש מתאים, ובעקבות הרגש מופעלת תגובה.
מאחר שה"משקפיים", דרכם אנו מעבדים את המציאות סביבנו, מכתיבים במידה רבה את התנהלותנו מולה, אדלר טען שניתן לסייע לאדם, לא על ידי שינוי מציאות חייו האובייקטיבית, אלא על ידי בחינת הפרשנות הניתנת על ידו לאירועי חייו ומעצבת את תגובתו, וקידומו לקראת זיהוי פרשנויות חלופיות לאירועי חייו. פרשנויות אחרות תעוררנה רגשות והתנהגויות אחרים, מסתגלים ויעילים יותר לבריאותו הנפשית.
אירועי המלחמה מגוונים ולהם פרשנויות רבות. לכל פרשנות יתלוו רגש והתנהגות. פרשנות בריאה היא זו שתעורר בנו מוטיבציה לפעול ולשגשג, ותכלול לקיחת אחריות אישית על האופן בו אנו מנהלים את חיינו עם ה"קלפים" שקיבלנו. תליית מצבנו בהתנהגות אחרים, השלמה עם תחושת חוסר אונים/ היעדר משאבים/ אי יכולת לפעול, אינה עמדה אחראית ובוגרת, על פי התפיסה האדלריאנית. מודעות, פתיחות ונכונות להרחבת הפרשנות – ממצמצמת ומאשימה למגייסת לפעולה – יכולות להניע מהלכים משני חיים.
לתגובות: naomieini1@gmail.com