אנו ממשיכים בחלוקת הנחלות בספר יהושע ומגיעים לפרק ט"ז המתאר את נחלתם של אפרים ופרק י"ז המתאר את נחלתם של מנשה. שניהם בניו של יוסף ועל כן קיבלו את הנחלות בגורל אחד. בתום פרק י"ז מתואר השיח הבא בינם לבין יהושע-
"וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר, מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה, גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד, וַאֲנִי עַם רָב, עַד אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי ה'. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ, אִם עַם רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים, כִּי אָץ לְךָ, הַר אֶפְרָיִם. וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף, לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק, לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל."
"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּית יוֹסֵף, לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר, עַם רַב אַתָּה, וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ לֹא יִהְיֶה לְךָ גּוֹרָל אֶחָד. כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ, כִּי יַעַר הוּא, וּבֵרֵאתוֹ, וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו: כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי, כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק, הוּא."
בני יוסף מתארים בעיה, גורל אחד לא מספיק לנו כי יש לנו עם רב. הם מבקשים מיהושע פתרון כאשר הם כנראה חותרים לקבל שטח נוסף שניתן יהיה להתיישב בו. יהושע נותן להם פתרונות שדורשים מהם עבודה קשה- לכרות יערות ולגרש את הכנעני. לטענתם, שהמשימה מורכבת מדי, הוא עונה, הכמות המספרית שלכם לא רק דורשת מקום נוסף אלא באה עם כוח המאפשר גם לפתור את הבעיה בעצמם.

volodymyr-hryshchenko
ניכר כי הפתרון של יהושע, על אף ההיגיון שיש בו, לא השביע את רצונם של בני יוסף. הוא נדרש לחזור על הדברים בסוף השיחה- לעשות שיקוף. לשיקוף יש חשיבות רבה ושלושה תפקידים מרכזיים. הראשון, כאשר אתה חוזר על דבריו של האחר או מסכם לו את המסר שנאמר, אתה משדר לו כי הקשבת. השני, כאשר השיקוף לא מדויק או לא שלם, אתה מאפשר לצד השני לחדד ולהבהיר את כוונתו. השלישי, השיקוף מאפשר לסכם את הדברים. כך יהושע מעביר מסר לבני יוסף- הקשבתי לכם, הבנתי את כוונתכם ונתתי לכם פיתרון שיכול לעזור לכם.
מנהלים ומנהיגים טובים ורגישים, מתקשים לפעמים לתסכל את אנשיהם ומנסים לרצות אותם עד כמה שאפשר. שיקוף כמו שניתן לראות אצל יהושע משאיר את הפונה, גם אם קיבל תשובה שלילית, עם תחושה שהייתה הקשבה וניתן מענה. אדם יכול לקבל תשובה שלילית ועדיין לצאת בתחושה שלא נעשה חוסר צדק. תחושה זו יכולה גם לסייע למנהיג להתמודד עם העמדה המורכבת הזאת.
