מערכת שבתוןעו"ד צבי ארנברג, מחבר הספר "על מנהג שבת וחג"
השבת נזכה לקרוא את הפטרת פרשת 'משפטים'. "נזכה", משום שברוב השנים הפטרה זו נדחית מפני הפטרת ראש חודש, ערב ראש חודש, פרשת שקלים או זכור. הפעם הבאה בה נקרא את ההפטרה הזו תהיה רק בעוד עשר שנים.
קריאת ההפטרה מזמנת לנו אפשרות לעיין במנהג מיוחד. הרמב"ם בהלכות תפילה (פרק יג') כותב: "כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב". כך כתב גם הרמ"א על השולחן ערוך. מקורו של הכלל הזה הוא במסכת מגילה (לא:) שם מדגישה הגמרא שכאשר קוראים את הקללות שבפרשת 'בחוקותיי' צריך להתחיל פסוק אחד לפני תחילת הקללות, ולסיים פסוק אחד אחרי סיומן. יש שהביאו כמקור למנהג זה את הפסוק מ'קהלת' (ח, ג): "אל תעמוד בדבר רע".
להפטרת פרשת 'משפטים' בחרו מתקני ההפטרות את נבואת ירמיהו בפרק ל"ד. הקשר לפרשה הינו הלכות עבד עברי, אלא שב'ירמיהו' מסופר שלאחר שחרור העבדים במצוות המלך צדקיהו, חזרו השרים וכבשו אותם לעבדים ולשפחות. הדבר הוביל לנבואת זעם של ירמיהו ולהבטחת הקב"ה לתת את ישראל ביד אויביהם. מאחר והפרק הנבחר מסתיים במילים של פורענות: "וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מֵאֵין ישֵׁב", תיקנו להוסיף שני פסוקים מפרק ל"ג, המסתיימים בדברי נחמה: "כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים".
אלא שכאן מתעורר קושי אחר הנובע ממנהג נוסף בדיני הקריאה. סימן קמ"ד בשולחן ערוך עוסק באיסור לדלג מעניין לעניין בקריאת התורה ובהפטרה. מקור הדברים במשנה במסכת מגילה (כד) והסיבה לאיסור הינה שדילוג בקריאה עלול לבלבל את הקהל. בסעיף א' מציין המחבר כי ניתן בתנאים מסוימים לדלג בקריאת ההפטרה, "ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו", דהיינו – אין לדלג אחורה בספר. החפץ חיים במשנה ברורה ציין שיש מחלוקת ביישום הכלל – יש שהתירו לחזור אחורה בתנאי שעוסקים באותו נושא, ויש שאסרו זאת.
מחלוקת זו היא שהביאה לחלוקת מנהגים בהפטרתנו. מנהג האשכנזים והספרדים על פי אבודרהם וגם אליה רבא, לחזור אחורה ולסיים בשני פסוקים מפרק ל"ג. אולם, הרמב"ם כתב שאחרי שמסיימים את פרק ל"ד ממשיכים הלאה וקוראים עד סוף פרק ל"ה, המסתיים גם הוא בדבר טוב: "לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים". כדברי הרמב"ם נוהגים התימנים, וכך עלתה בידם הפטרה ארוכה של ל"ה פסוקים.
יהי רצון שנזכה תמיד לסיים בדבר טוב.
