מערכת שבתוןדניאל גולדמן, אורח וידיד מערכת 'הנתיב השלישי'
עבור מי שקיוו שהאתגרים הלאומיים המשותפים יגשרו על הפער בין חילונים לדתיים, דבריו של הרב לנדו מעוררים דאגה עמוקה. הדברים שהציג הרב בריאיון האחרון מעידים שהפער בין החברה החרדית לחברה הישראלית המרכזית מתרחב, במקום להצטמצם.
בשיחה שנערכה לאחרונה, ואמורה להטריד כל מי שמודאג מלכידותה החברתית של ישראל, הציג הרב דב לנדו – גדול הדור הליטאי ומהמנהיגים המרכזיים במגזר החרדי – עמדות המרמזות על כך שהתהום בין החברה החרדית לחברה הישראלית הרחבה רק הולכת ומעמיקה במקום להתגשר. העיתוי בולט במיוחד. בשעה שישראל ניצבת בפני אתגרי ביטחון חסרי תקדים, ומנהיגים פוליטיים נאבקים בסוגיה המתמשכת של גיוס חרדים לצה"ל, הריאיון של הרב לנדו – שתמלילו פורסם באתר "כיכר השבת" – אינו רק המשך לעמדות אנטי-ציוניות מסורתיות בחברה החרדית, אלא אף חיזוק שלהן. אומנם היו מספר רבנים חרדים שהשמיעו לאחר התקפות חמאס של שמחת תורה התבטאויות הנראות מנותקות מאוזן הציבור הרחב, אך אין ספק שהרב לנדו הוא הבכיר שבהם עד כה.
זו גם לא הפעם הראשונה שבה הוא משמיע הצהרות מעוררות מחלוקת. עוד בתחילת המלחמה, צולם כשהוא משוחח עם אלוף-משנה במילואים שחזר מהחזית, בעניין מעורבותם של החרדים במאמץ המלחמתי הלאומי. בין היתר, הביע הרב לנדו את דעתו מבחינת דעת תורה, לפיה בחורי ישיבות אינם צריכים להשתתף בהלוויות חיילים, לבקר את משפחות האבלים או לבקר את הפצועים. כל אלה, לדבריו, יפריעו ללימוד התורה שלהם, שהוא הדבר היחיד שחשוב לביטחון הלאומי של ישראל.
טענתו המרכזית – שרק לימוד תורה מגן על ישראל – מנוסחת אצלו בצורה חדה: "מדוע לא עשו, בטבע של הערבים שהם פראים, וההסבר היחידי זה לימוד התורה". הוא אף מוסיף וטוען כי נפילת חיילי צה"ל מתרחשת "בגלל שאנחנו לא לומדים מספיק". הוודאות התיאולוגית הזו מובילה אותו למסקנה יוצאת דופן: "כל בחור שלומד תורה, מה שהוא עושה להצלת עם ישראל – אין מה לתאר!".
באופן מפתיע, הרב לנדו נכנס כאן גם לטריטוריה המזוהה לרוב עם הנטורי קרתא האנטי-ציוניים יותר מאשר עם המיינסטרים החרדי. הוא משבח הסדרים שהיו לפני קום המדינה, כשיהודים חיו תחת שלטון ערבי, תוך שהוא מזכיר בחיוב כיצד הרב חיים זוננפלד פעל מול מנהיגים ערבים: "אם הערבים היו מקבלים יחס כזה, המצב היה שונה". הוא אף מציע ש"די טוב שהערבים ישלטו כאן, זה המצב הטוב ביותר". עמדות אלה חורגות מהעמדה הלא-ציונית המסורתית של אגודת ישראל אל עבר עוינות ממשית לריבונות יהודית.
"חיילים דתיים לאומיים נהרגים בשל 'תורה מעוותת'"
יחסו הבוטה של הרב לנדו כלפי הציונות הדתית בולט במיוחד. הוא דוחה את החיילים הדתיים לאומיים הנופלים בהגנת ישראל, וטוען ש"הם מתים כי הרבנים שלהם מלמדים אותם תורה מעוותת". הזלזול הזה באידיאולוגיה הציונית דתית ובתורתה מופיע בדיוק בתקופה שבה יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' מנסה לפעול למציאת פתרון מוסכם עם המנהיגות החרדית בנושא הגיוס. האירוניה מכאיבה: בעוד סמוטריץ' מחפש פשרה וכבוד הדדי, הנהגת החרדים שעימה הוא מבקש להגיע להסכמות דוחה מעיקרה את הלגיטימיות של עולם התורה הציוני דתי. מדובר בפייסנות שמפספסת את העומק המהותי של הפער בין התורה של העולם הציוני דתי לבין זו של העולם החרדי.
תיאורו של הרב לנדו את הישראלים החילונים עכשווית אינו פחות מבטל. לדעתו, הם מנותקים לגמרי מהיהדות, בניגוד לדורות קודמים ש"עוד דיברו יידיש". "היום החילונים לא התחנכו ביהדות, אין להם כלום… הם לא קשורים לשום דבר", הוא קובע במפגיע. רטוריקה כזו מרחיקה עוד יותר את הקהילה החרדית ומקשה על כל אפשרות עתידית להשתלבות. הריאיון עם הרב לנדו חושף פרדוקס בליבת הפוליטיקה החרדית. בעוד המפלגות החרדיות נהנות מכוח של ממש בממשלה ומהגדלת התקציבים הממשלתיים למוסדותיהן, ההנהגה הרוחנית שלהן מוסיפה להקצין ברטוריקה שאינה מכירה בלגיטימיות של המדינה שעליה הן נסמכות.
הקשחת עמדות ברגע מכריע
התבצרות העמדות הזו מגיעה בשעה קריטית. מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שלאחריה הביאו ישראלים רבים לתהות לגבי ההיתכנות ארוכת הטווח של פטור החרדים משירות צבאי. במקום להכיר בדאגות אלה, תגובת הרב לנדו למעשה שוללת אותן, כשהוא טוען כי הישרדות ישראל היא תוצאה של לימוד התורה בלבד. מאמצי הממשלה החוזרים ונשנים לחוקק הסדרים חדשים לשירות החרדים בצה"ל, נראים עקרים יותר ויותר לאור התבטאויות כאלה.
חזונו של סמוטריץ', שאותו מחזק שר הביטחון מהליכוד, ישראל כ"ץ, להשיג גיוס חרדים מתוך שיתוף פעולה עם הנהגת החרדים, מפספס מהותית את המציאות. כשהרב לנדו דוחה את תורת הציונות הדתית כ"תורה מעוותת" ורואה בנפילתם של חייליה תוצאה של חוסר לימוד מספק בישיבות החרדיות, על איזה בסיס בכלל אפשר לנהל דו-שיח משמעותי? במקום לבזבז הון פוליטי על חוקים חדשים לגיוס חרדים שיידחו על ידי אותם מנהיגים שאותם הם מתיימרים לרַצות, מוטב שישראל תכיר במציאות הזו ותבחן דרכים חלופיות לניהול מערכת היחסים עם הקהילה החרדית.
גישת הפיוס של סמוטריץ', אף שהיא נעשית מתוך כוונה טובה, למעשה מעניקה לגיטימציה להנהגה שמפגינה בוז גמור כלפי הקורבנות של הציונות הדתית ועולמה הרוחני. עבור מי שקיווה שהאתגרים הלאומיים המשותפים יגשרו על הפער בין חילונים לחרדים, דבריו של הרב לנדו מעוררים אכזבה עמוקה. הם מצביעים על כך שההנהגה החרדית נוטה לכיוון קיצוני עוד יותר, ולא מתונה יותר – בניגוד לחלקים בקהילה החרדית שמחפשים דווקא יותר פתיחות והשתלבות בחברה הישראלית. מגמה זו מעלה שאלות כבדות לגבי היכולת להמשיך את ההסדר הקיים בין המדינה למגזר החרדי בטווח הארוך.
הכותב הוא שותף מייסד בגולדרוק, מייסד המכון לחקר יהדות וציונות, ובעבר כיהן כיו"ר גשר, התנועה העולמית של בני עקיבא וקואליציית התעסוקה החרדית.
