קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)בפרק ח' בספר 'שופטים', אנחנו ממשיכים לקרוא על תקופת מנהיגותו של גדעון. בפרק ו', כאשר גדעון מקבל את שליחותו כמנהיג, ראינו את צניעותו, במעמד המזכיר את משה בסנה הבוער. הוא מצטנע ומסרב לקבל את השליחות, עד שה' מבטיח לו שיהיה עימו ומביא לו הוכחות ניסיות לכך.
בפרק ח' אנחנו ממשיכים להכיר את גדעון ואת תכונותיו כמנהיג. בתחילת הפרק, כאשר בני אפרים באים לריב עימו על כך שלא קרא להם למלחמה ("וַיְרִיבוּן אִתּוֹ בְּחָזְקָה"), הוא מבין לליבם, מדבר איתם ברכות ומפייס אותם. בהמשך אנחנו רואים אצלו צד שני, בכך שהוא נוקם באנשי סוכות ופנואל שלא סייעו לצבאו בלחם ובמים.
רצף האירועים הללו הופך את גדעון כמנהיג בעיני העם, והם באים אליו בדרישה: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל גִּדְעוֹן מְשָׁל בָּנוּ גַּם אַתָּה גַּם בִּנְךָ גַּם בֶּן בְּנֶךָ כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם".
גדעון נשאר בעמדתו הראשונית – הנהגתי את המלחמה בשליחות ה', אין לי שאיפות מנהיגותיות מעבר לכך, ה' הוא זה שינהיג אתכם. אם נחזור למעמד הר סיני, אותו קראנו בחג השבועות, ניתן לראות שאחת מטרות של המעמד היא להוכיח לעם כי הוא צריך מנהיג כמו משה, שיתווך בינו לבין הקב"ה. בניגוד להצעת גדעון, גם בתקופה שיש נבואה בישראל – העם זקוק למנהיג בשר ודם.
כאשר ארגון מנסה לאתר בתוכו מנהיג, הוא עשוי לחפש אדם שמפגין אישיות כמו שהציג גדעון. יחד עם זאת, במאמץ לאתר פוטנציאל ניהולי אצל עובדים, חשוב לבחון גם מוטיבציה למנהיגות ורצון להיות בעמדת כוח והשפעה.
בסוף הפרק אנחנו רואים מה קורה כאשר המנהיג, גדעון, מואס בעמדת הכוח. הוא מכין אפוד שאמור לאפשר תקשורת ישירה עם הקב"ה, אך היוזמה שלו משיגה ההיפך: "וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִדְעוֹן לְאֵפוֹד וַיַּצֵּג אוֹתוֹ בְעִירוֹ בְּעָפְרָה וַיִּזְנוּ כָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו שָׁם וַיְהִי לְגִדְעוֹן וּלְבֵיתוֹ, לְמוֹקֵשׁ". ללא מנהיג בשר ודם, העם הופך את האפוד למנהיג.
מסיום תקופת גדעון, ניתן ללמוד שלצד הרצון שמנהיגינו יהיו אנשים בעלי תכונות טובות, צדיקים, ישרים וענווים, אנחנו צריכים לזכור כי מנהיגות מסתמכת גם על רצון להוכיח ולכבוש, על ביטחון עצמי ושאיפה להישגיות ולכוח. ללא מידה מסוימת של תכונות אלו (כמובן, עדיף באיזון ובלי יהירות מופרזת), המנהיג לא יוכל לקיים את שליחותו. אם נדחוף אדם לקחת את תפקיד המנהיג ללא שאיפות ומוטיבציה משל עצמו, הוא עשוי להפיל את המונהגים יחד איתו.
