שבת מאחה

חילוני, דתי ומסורתי מסובים לשולחן שבת ביחד – נשמע כמו התחלה של בדיחה במציאות החיים המדממת מקיטוב שלנו. באמת, מה הסיכוי שתרחיש כזה יהיה יקרה כששיח הפסיפס הישראלי מוצף ברעל מזוקק ודחוס במיוחד של פילוג ושטנה? או שאולי בעצם זו בכלל התקשורת שלא מפסיקה לחפור לנו על כמה שרע פה ואיך שהקפלניסטים רוצים לאכול לארוחת בוקר את הביביסטים, שמצידם תכליתם בחיים היא לחזות בהדחתה של היועמ"שית ונשיא בית המשפט העליון.

ובכן, תקשיבו סיפור: בשבת שעברה, הרמנו בבית ספר 'קשת' שוהם, ביחד עם הקהילה, מיזם מקסים שנקרא בשם: 'שבת בג'ינס'. הרעיון נשמע שאפתני על גבול ההזיה: לקחת ולאסוף את כל תלמידי שכבת ה', דתיים וחילונים, שיערכו יחד שבת, מתוך מטרה שהתלמיד החילוני ירגיש בנוח תוך כדי שמירת סט הערכים שלו, וכן שהתלמיד הדתי ירגיש כמובן בנוח תוך כדי שמירת שבת כהלכתה.

אבל רגע, איך באמת עושים את זה? מה נגיד לתלמיד חילוני שרגיל לסמס בשבת? ומה נגיד לתלמיד דתי שבבית שלו נוהגים לשיר כמה וכמה שירי שבת? אז מסתבר שבאמצעות רצון טוב, לב ענק ואנרגיות של חיבור אמיתי, אפשר לגשר כמעט על הכל.

השבת נפתחה ביום שישי בבוקר, כאשר כלל תלמידות השכבה ערכו הפרשת חלה עם ריח משגע. את החלות שהתלמידות אפו, אכלנו בסעודת ליל שבת. בשעה שבע התלמידים החלו להגיע לבושים בחולצות לבנות, או כל חולצה שהם לובשים לשבת ומרגישים איתה בנוח. צילמנו תמונות למזכרת, ואחר כך התלמידים החילונים התאפקו למשך כמה שעות עם הטלפונים והלכו ביחד עם התלמידים הדתיים לתפילה וחוו קבלת שבת קרליבך באופן שבחיים הם לא חוו קודם. כמובן שההליכה לתפילה לא נעשתה מתוך הכרח אלא מתוך רצון: מי שרצה ללכת לתפילה הלך,  ומי שלא – נשאר בבית הספר לפעילות חווייתית.

לאחר מכן, שרנו ביחד 'שלום עליכם' ו'אשת חיל'. ואז היו תלמידים ששרו: "שבת בבוקר יום יפה". קידוש שכולם שתו בו יין, ברכת המוציא וסעודת ליל שבת. באמצע הארוחה, תלמידה חילונית אמרה דבר תורה על הפרשה ותלמיד דתי אמר גם הוא, ובסופו של היום כל התלמידים שיחקו משחקי קופסה. תערוכה מיוחדת ומושקעת במיוחד בסימן חפצים שייצגו את 'השבת שלי', ליוותה את השבת. והמראות, הו המראות… ראיתי תלמידים ותלמידות באורות. בעיניים נוצצות. ב'היי'.

חשבתם מה הסיכוי שתלמיד עם בעיות קשב וריכוז יצליח לנכוח בכל התפילה בגלל שהנשמה הגדולה שלו רוצה עוד? ואם היינו צריכים הוכחה לכך שתלמידים מסוגלים להעביר את הזמן גם בלי הטלפון שלהם וליהנות ממשחקי קופסה כמו לפני 30 שנה… ובכן, קיבלנו אותה בענק.

אם אנחנו הצלחנו להרים שבת של תלמידים דתיים וחילונים, אין שום סיבה שבתי ספר נוספים מהחינוך הממלכתי או של החמ"ד לא יוכלו גם הם להרים שבת כזו. הקונספט פשוט. אשמח לסייע למעוניינים, ללא עלות. כתבו לי למייל.

ומה עם הבונוס? לראות את ההורים, לשמוע אותם מאושרים, להבין שגם הם נשאבו לתוך המרחב הזה שנמצא מעל לזמן, למחלוקת ולשיח העכשווי – זו התחושה הנפלאה ביותר שיש.

אמרו לנו שייקח לנו עוד 80 שנה לאחות את התפוררות החברה שלנו. אז אמרו. לפעמים כל המחלוקות שבעולם יכולות להיפתר באמצעות חלות משגעות, כמה סלטים, שניצל ובשר, ובעיקר דיבוק חברים אמיתי, שמזכיר לנו שלמרות הכל אנשים אחים אנחנו. גם בשבת. בעיקר בשבת.