6 נושאים לדיון עם הילדים

אפשר להעביר את השהות במקלט באופן סתמי מבלי להתייחס למצב ולמצב רוח של הילדים והמתבגרים שלכם; ואפשר, כמו תמיד, להפוך את האתגר להזדמנות. קבלו כמה נקודות חשובות בעניין המלחמה, שכדאי לכם לעבור עליהן במקלט עם הילדים והמתבגרים שלכם:

1. האם משהו בתפיסת העולם שלהם השתנה בעקבות המלחמה? עד עכשיו יכול להיות שהם ראו כל מיני דברים כמובנים מאליהם: למשל, היכולת לישון רצוף בלילה מבלי שאזעקות שואגות וצלילים של סרט אימה (מאפליקציית התרעות) יעירו אותם. אם כך, מתי בפעם האחרונה יצא להם להודות ולהוקיר את השינה שלהם?
2. האם הבית שלהם חטף פגיעה ישירה מטיל? לא? ובכן, האם יצא להם להודות על כך שהבית שלכם עומד על תילו? בימינו, זה ממש לא מובן מאליו. ולמה בעצם אנחנו צריכים להמתין למלחמה בשביל להודות על קורת הגג שלנו? מה לגבי הומלסים ואנשים שאין להם בית, והיו נותנים הרבה בשביל שיהיה להם מקום מוצל בקיץ וחם בחורף?

3. 

   האם הם נפצעו בעקבות המלחמה? בקשו מהילדים לעמוד מול המראה. ובכן, הם שלמים? יש להם הכל? זה מובן מאליו? האם ידוע להם כמה גיבורי ישראל חזרו ללא רגליים? האם הם מבינים שהם צריכים להעריך את המתנה הגדולה שהם קיבלו פעם אחר פעם? האם הם יודעים שיש אנשים שייתנו את כל מה שיש להם בשביל להתחלף איתם?

4. איפה א-לוהים בכל הסיפור, ומה עם התפילה ומערכת היחסים שלנו איתו? האם התפילה שלהם נראית אותו הדבר באחרי המלחמה? האם הם התרגלו כבר לכך שיש חטופים, ולכן בעצם אין סיבה אמיתית לשנות משהו מההתנהגות הנורמטיבית שלנו? מה הם חושבים לגבי המושג של השגחה פרטית וחובת ההשתדלות של האדם לשמור על עצמו? האם הם באמת מקפידים לצאת רק אחרי ההודעה של פיקוד העורף שניתן לצאת? הם יש להם אחים קטנים, והם מודעים לכך שהם משמשים להם דוגמה?
5. עד כמה הם מצליחים לצאת מעצמם? האם יצא להם לחשוב על הקשישים או על אנשים שצריכים את העזרה שלהם בשביל לא להרגיש לבד ובודדים דווקא עכשיו במלחמה? האם יצא להם להרים את הראש, ולבדוק מה המצב של החברים והחברות שלהם לבית הספר ואיך הם מסתדרים? האם הם קובעים מפגשים עם כל החברים, ושמים לב שחבר או חברה לא נמצאים?
6. מה לגבי הידיעה שהקב"ה והתורה מגינים עלינו לעומת ההכרה בכוחו של צה"ל, ומה בעצם ההבדל בין תחושת "כוחי ועוצם ידי" לחובת ההשתדלות? האם הם הרגישו צורך להודות לקב"ה על הניסים המתחוללים במלחמה הזו, או שמבחינתם א-לוהים לא באמת קיים וכל הקרדיט מגיע לצה"ל, לחיל האוויר ולבחורינו האמיצים והמצוינים, בלי טיפת ציניות?

כדאי לגזור ולשמור את השאלות הללו ולפתח עם הילדים דיון אמיתי וכן בסעודת ליל שבת. כך גם תוכלו לאוורר את הרגשות של הילדים, ותוך כדי גם להבין מהי תפיסת העולם העכשווית שלהם.