חוק זכויות החולה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי, ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. החוק בא להסדיר את מערכת היחסים בין הנזקקים לטיפול רפואי לבין הרופאים ואנשי הצוות הרפואי.
כללים רפואיים-אתיים מדגישים מאוד את נושא הסודיות הרפואית: רופא ישמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו, זולת אם הסכים החולה במפורש או מכללא אחרת, או אם נדרש להפר סודיות זו מטעם החוק, וכמו כן, רופא ינקוט אמצעים סבירים להבטיח שבני אדם העובדים ברשותו, ישמרו על סודיות העניינים המגיעים לידיעתם במהלך עבודתם.
ההלכה מתייחסת לחובת הסודיות הרפואית, כפי שהיא מתייחסת לדין לשון הרע בכלל. חובת הסודיות קיימת בכל תחום ניטרלי, אבל כדי למנוע נזק הנראה לעין – אין לשמור על חובה זו, כשם שאין לשמור על דין לשון הרע.
הרב אליעזר וולדינברג נשאל: "רופא מוצא אצל חולה ליקוי בראייה, ולדעת הרופא עלול הדבר לגרום – בתנאים מסוימים – לתאונה (כגון, נהיגה, עבודה בתעשייה, שירות צבאי וכו'), והחולה אינו רוצה להפסיק לנהוג ברכב או לשנות את מקום עבודתו. האם חייב הרופא לשמור את סוד המחלה, או שמחויב להודיע לשלטונות המתאימים על מגבלות החולה, גם אם אולי יגרום נזק כלכלי או חברתי לחולה? ומה הדין אם החולה מבקש לשמור בסוד את קיום המחלה, ומבטיח להימנע מנהיגה וכו', אבל הרופא אינו משוכנע שאמנם כך יעשה החולה? תשובה: בוודאי מחויב הרופא להודיע לשלטונות המתאימים ולמעבידו של החולה על מגבלותיו, ואפילו אם החולה מבקש לשמור את קיום המחלה ומבטיח להימנע מנהיגה וכו' – כל עוד הרופא אינו משוכנע שאמנם כך יעשה, מחויב להודיע.

pexels-karolina-grabowska-
"אם מזמנים את הרופא להעיד על כך, הוא מחויב ללכת ולהעיד, ולא חלה עליו שבועת הרופאים הכללית לשמור סודיות רפואית, וגם לא הבטחה ושבועה פרטית. ואפילו אם לא מזמנים אותו להעיד, מחויב הוא גם כן מעצמו להודיע על הדבר לשלטונות המתאימים, כי אחרת יוכל הדבר לגרום לפעמים לסיכון חיי אנשים אחרים. לכן, אין הרופא צריך להתחשב בכך שיגרום אולי נזק כלכלי או חברתי לחולה, כי אין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש" (ציץ אליעזר, ט"ו, י"ג).
העמדה של החוק והנוהל במדינת ישראל מנוגדת לזו של ההלכה בעניין זה. רופאים שגילו כי אדם חולה באיידס, נמנעו מלדווח על כך לבני משפחתו או לציבור, בגלל צנעת הפרט וחובת הסודיות הרפואית. לפי ההלכה, חובה על הרופא המגלה מחלה כזאת לדווח לכל מי שעלול להיפגע מן החולה (עיינו 'אנציקלופדיה הלכתית רפואית' בערך "סודיות רפואית").
