יעקב ספוקויניבעיצומו של הנושא העיקרי בפרשה, המערכה מול מדיין, יש הפסקה בסיפור המעשה לטובת מפקד בני ישראל, כנאמר בפסוקים הבאים:
וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל [כו'-א-ב]
מה עניין המגפה והמפקד לעניין מדיין? שתי גישות לביאור הכתוב. האחת, גישת רש"י, "משל לרועה, שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן, והוא מונה אותן לידע מניין הנותרות". אבן-עזרא מפרש אחרת, "וטעם אחרי המגפה, בעבור שאמר ה' לאלה תחלק הארץ" לגישתו, כיוון שזהו המפקד האחרון לפני הכניסה לארץ, רצה הכתוב ללמדנו, כי כל מי שלא היה ראוי להיכנס לארץ על-מנת להתנחל בה, נספה במגפה, ואילו אלה החזקים ששרדו ורוחם איתנה, יזכו לעלות ארצה ולהתנחל בה.
'אחרי המגפה' הוא מצב צבירה כמעט קבוע בעם ישראל. זהו ביטוי ללקח שנלמד לאחר פרעות, שהן מגפות מעשה ידי אדם. העלייה הציונית הראשונה [1882 – 1903] החלה בעקבות פרעות "הסופות בנגב" [1881-1884], העלייה השנייה [1904 – 1914] החלה לאחר פוגרום קישינב ב-1903. העלייה השלישית [1918-1923] באה בעקבות 'פרעות פטליורה' בהן נרצחו כ- 150 אלף יהודים, כאשר כל צד שהפסיד בקרבות בין האוקראינים והרוסים, כילה זעמו ביהודים. העלייה הרביעית [1924- 1931] הושפעה מחוקים אנטישמיים.
את המצב הזה רצה זאב ז'בוטינסקי למנוע ופעם אחת להקדים תרופה למכה. בשנת 1932, לפני עליית הנאצים לשלטון, כתב מאמר מכונן בשם 'על האוונטוריזם' [=הרפתקנות] הכוונה לביצוע מעשים בלתי שגרתיים על-מנת לשבור את הצפוי הבלתי נמנע, לכאורה. במאמרו קרא ז'בוטינסקי ליהודים לעלות לארץ גם באופן בלתי חוקי, כי העתיד בגולה הוא אסון. "אם לא תחסלו את הגולה", אמר, "היא תחסל אתכם".
הראשונים שנשמעו לז'בוטינסקי היו הרביזיוניסטים, בית"ר ואצ"ל, שארגנו את 'עליית אף-על-פי', עלייה באמצעים בלתי שגרתיים. כך למשל, הגניבו אנשי בית"ר בראש פינה מאות יהודים לארץ מסוריה ומלבנון. העולים הסתננו לארץ בחשאי בקבוצות קטנות של 20 -40 נפש, דרך משמר הירדן לצפת וראש פינה ומשם פוזרו לרחבי הארץ. בהמשך פעלו באמצעות אוניות מעפילים כמו 'כוכב', 'אוניון' 'פאריטה', ועוד רבות אחרות.
pexels-sergio-souza
יוזמה הרפתקנית אחרת, הייתה של אנשי 'מכבי'. אחרי שהוועד האולימפי דחה את בקשת 'היישוב' להופיע באולימפיאדה, 'כי רק מדינות מורשות להשתתף', נולד רעיון 'המכביה', האולימפיאדה היהודית. בת"א הוקם אצטדיון המכביה ובשנת 1932, נפתחה התחרות הכלל- יהודית בחסות הנציב העליון ארתור ווקופ. הנציב הזה היה אוהד הרעיון הציוני ואִפשר לקיים את משחקי המכביה ולצידם תערוכת יַזָּמוּת בשם "יריד המזרח". לשם כך אישר למשלחות יהודיות גדולות להגיע מרחבי העולם. עד מהרה התברר כי בחסות המכביה והיריד, הגיעו ארצה אלפי עולים. ספורטאים יהודים הגיעו מלווים בבני משפחותיהם. המשפחות הגיעו כביכול לצפות במשחקים. בפועל, ניצלו את הכניסה החופשית לעלייה.
בעיתון 'דבר' נכתב תחת הכותרת 'היום הראשון למכביה הראשונה' "בסך הכול נכנסו לארץ דרך יפו אתמול 2,136 יהודים. הם באים, כפי שאמרים, לתערוכה הציונית ['יריד המזרח'] ואיננו יודעים אם ישובו כלעומת שבאו" [כב' אדר תרצ"ב, 30.3.1932]
אחרי ההצלחה הזו, הוחלט לארגן מכביה נוספת בשנת 1935. רבים מהבאים לא חזרו למולדתם. כך למשל, כל 350 חברי המשלחת הבולגרית נשארו בארץ.
היו אלה ימי העלייה החמישית. יהודים רבים נמלטו מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. גם מפולין ומדינות מזרח אירופה באו עולים רבים שמאסו בחוקי האפליה נגד יהודים. הסרטיפיקטים- רישיונות העלייה ניתנו למשפחות. לא מעט מהעולים רשמו שכנים ומכרים כבני משפחה וכך הרחיבו את העלייה. באמצעות רעיונות הרפתקניים אלה ואחרים פעלו הפעם יהודים 'לפני המגפה', וניצלו מהגורל המר שציפה להם בשואה.
Yaakovspok1@gmail.com
