מכפיל כוח

פרק ט"ו בספר 'שופטים' ממשיך ומתאר לנו את מעלליו של שמשון. בקריאה הראשונית שלי בפרק התעכבתי על הפסוק האחרון: "וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה". אמנם בתחילת הסיפור ראינו ששמשון הוקדש מבטן להיות שופט על ישראל, אך לאחר מעשי ההוללות והאלימות של הפרק הקודם, ניסיתי להבין מה קרה בפרק הזה שהוביל אותו בסופו של דבר להיות מנהיג.

בתחילת הפרק אנחנו רואים את המשך המהלומות החוזרות והנשנות של שמשון אל מול הפלישתים – במכה גדול ובשריפה. הפעם הוא עשה זאת מכיוון שחותנו נתן את אשתו השנואה לאיש אחר. בשונה מפעמים קודמות, לאחר מכן אנחנו רואים תפנית חשובה בעלילה. הפלישתים דורשים משבט יהודה להסגיר לידיהם את שמשון, ונציגי העם ניגשים אליו כדי לבצע את המשימה:

"וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם. וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר, לֹא כִּי אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע".

עד כה שמשון פעל אל מול פלישתים לפי המניעים האישיים שלו, ועכשיו אנחנו רואים דו שיח ראשון שלו עם העם. למעשה, הדרישה של פלישתים מחברת בינו לבין העם והוא מבין שמעשיו משפיעים גם על סביבתו. בשיח מול אנשי יהודה, הוא מבין את המקום שלהם, משתף עימם פעולה, ואולי ברמה העמוקה יותר מגייס אותם אליו להמשך.

לאחר שהסגירו אותו לפלישתים, "וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה'" וכמוטיב חוזר, הוא מקבל כוחות על ומשתמש בהם כדי להכות אלף איש בלחי חמור. לאחר מכן, אנחנו רואים דו שיח ראשון של שמשון – הפעם עם הקב"ה. הוא צמא, ורוח ה' לא מפעמת בקרבו, לכן הוא נדרש לקרוא לה': "וַיֹּאמַר אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא, וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים". הקב"ה נעתר לבקשתו.

בפסוק לאחר מכן הסיפור מסתיים בכך ששמשון שופט על ישראל 20 שנה. נראה בעיניי שהדברים קשורים: עד כה שמשון היה חזק וגיבור ורוח ה' הייתה מפעמת בו מדי פעם, אבל הוא פעל למען צרכיו ורצונותיו. כאן, הנסיבות גלגלו את שמשון להפנות את המבט מעצמו לסביבה. אדם יכול להיות עם תכונות מדהימות וכוח אדיר, אבל כאשר הוא פועל לבדו הוא עדיין יחיד ומוגבל. כאשר הוא מצליח להגיע להבנה שהצלחתו תלויה הן בהשגחה של הקב"ה והן בהיותו שליח של העם ומאמץ את השליחות לחיקו, זה הדבר שהופך אותו למנהיג. כך הוא יוכל בהמשך גם להושיע את ישראל.