ד"ר נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)הורים יקרים (וגם סבים וסבתות מארחים), בימים של מלחמה אציע להלן מספר צעדי התמודדות והגברת חוסן, השאובים מגישת הלוגותרפיה, שפיתח ויקטור פראנקל:
הגוף: התשתית לחוסן
הגוף הוא הכלי שדרכו פועלת הרוח. בימים של מתח, השיגרה הפיזית היא הצהרת שליטה ואחריות. בסדר היום: הקפידו על משולש הברזל – שינה, תזונה ותנועה. אל תוותרו על ארוחות מסודרות ועל פעילות גופנית קלה. בעת אזעקה: היכנסו למרחב מוגן. לא רק בעת אזעקה: שלבו חיבוק ומגע. חיבוק מרגיע פיזית את מערכת העצבים ומעניק תחושת מוגנות שמעבר למילים.
הנפש: היגיינה רגשית ומרחב לנשימה
הנפש היא מרחב הרגשות, הפחדים והתגובות הפסיכולוגיות שלנו. בימים כאלו הנפש מוצפת בחרדה טבעית ובתחושת חוסר אונים. בסדר היום: צרו "היגיינה רגשית". תנו לגיטימציה לרגשות – מותר לפחד, מותר לדאוג. אל תנסו "להילחם" ברגש, אלא פשוט הכירו בו ובנוכחותו המשתנה. התייעצו עם איש מקצוע, אם אתם מוטרדים. קבעו "זמן נטול חדשות", כהגנה מפני הצפה רגשית מיותרת.
הרוח: החופש לנקוט עמדה וסגולת ההומור
כאן נמצא הגרעין האנושי החופשי שלנו. לפי פראנקל, הרוח אינה יכולה "לחלות"; היא תמיד חזקה מהנפש. זהו הממד, שבו אנו בוחרים איזו עמדה לנקוט מול המצב. בסדר היום: דברו עם הילדים על התקופה כעל "אימון בשריר הגבורה". שאלו: מה למדנו על עצמנו היום שלא ידענו קודם? מה גיליתי שאני מסוגל/ת לעשות?
השתמשו בהומור ככלי ליצירת "מרחק עצמי". הצחוק הוא אקט של חירות פנימית, המאפשר לנו להביט בחרדה מהצד. למתקדמים: צחקו על עצמכם – על טעויות ושגיאות כמו גם על רגעים מביכים; זוהי הצהרה שאתם גדולים מהנסיבות.
כיצד נמצא משמעות במצב הנוכחי?
יצירה: נתינה לאחר, משימת התנדבות קטנה או עזרה לאח/לשכן, הופכת אותנו מאובייקטים סבילים במצב לא רצוי לשותפים פעילים בשינויו לטובה.
חוויה: האזנה לשיר טוב, מבט בשקיעה, הנאה מאוכל טרי או משחק משותף (וגם צפייה משותפת בתוכנית מהנה) ושיחה מלב אל לב. אלו רגעי יופי המזינים את הרוח שבנו ומעניקים טעם לחיים.
בידינו, ההורים, לבחור להיות האנשים שילדינו יוכלו להישען עליהם. לא כי אנו לא חוששים או מודאגים, אלא כי מצאנו בחיים, במלחמה עליהם ועל המדינה ובהורות בפרט, משמעות גדולה בהרבה מהפחד ומהדאגה.
לתגובות: naomieini1@gmail.com
