וינרוט אבי (פרופ', עו"ד)משה מציג בפני ישראל שני דרכים, ומודיע כי האחד טוב והשני רע. ההבדל בין הדרכים הוא תהומי, כי האחד מוביל לברכה ומשנהו לקללה, האחד מסב חיים והשני מוות.
כך נאמר (דברים ל', י"ט-כ'): "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך".
ובכן, לאחר שהובהר כי הדרך האחת כרוכה בחיים והשנייה במוות, לשם מה צריך לייעץ ולומר "ובחרת בחיים"? וכי יש שוטה שיבחר ביודעין במוות כשבידו לבחור בחיים? למה צריך יעוץ כשהבחירה טריוויאלית ומובנת מאליה?
במה זוכה מי שבחר בחיים
במה זוכה מי שלמד תורה וזכה עקב כך לברכה של "וחי בהם"? מה נחשב לשכר ולאיכות חיים?
לאנשים שונים יש שאיפות שונות. בעיני האחד תכלית הטוב מצויה בגשמיות, בהישגים של עושר וכבוד ובהנאות החיים. בעיני אחר היא תלויה ברוחניות, ובקדושה, בעומק העיון, ביכולת ההפשטה ובהבנת הלימוד. במה מהדברים הללו זוכה אפוא מי שלומד תורה?
הרמב"ן (ויקרא י"ח, ד') מחדש כי אדם זוכה במה שהוא מייחל לו ובהתאם לדרך לימודו.
יש מי שזוכה מכוח לימודו בתורה – לעולם הבא בלבד, כי לא מעניינת אותו גשמיות כלל וכלל;
יש מי שזוכה מכוח לימודו בתורה – לשכר ארצי וגשמי בעולם הזה, כי זו שאיפת ליבו;
יש מי שזוכה מכוח לימודו בתורה – גם לחיי העולם הזה וגם לחיי העולם הבא, כי שאיפותיו רוחניות אך כדי שיוכל לעבוד את ה' בנינוחות, בלי טרדות, בשלווה ובשמחת הלב, העניקו לו גם את מנעמי העולם הזה.
החתם סופר מבאר כי יש נפקות עצומה בין שני הדברים.
מי ששאף לעושר גשמי בעולם זה – זוכה לעושר זה אך זכייתו בעולם הזה, כמו כל שֹׂבע גשמי, מזיקה בסופו של יום. הנזק הוא לילדים. פינוק מוליד חולשת אופי. שפע שאדם נולד אליו עלול להשחית ולהזיק, לגרום ללקות בשאיפות והעדר כשרון להתמודד עם מהמורות החיים.
מי ששאף לרוחניות – זוכה לחיי עולם הבא ואף לעושר גשמי שמשרת רוחניות זו, ועושר זה, שבא מתוך חוסן רוחני – אינו מזיק. ילדיו שנולדו לעושר זה, לא יתקלקלו ולא יסתאבו מחמתו. הם יישארו רוחניים ואיתנים ברוחם. "מי שזכה לחיי עולם הזה מכוח כוונת דביקות ה' בטוח שלא יבוא ע"י עושר זה שום מכשול לבניו".
ובחרת בחיים
עתה מובן מאוד הייעוץ של משה. קשה לייעץ לאדם לבחור בחיי רוח כשהוא גשמי ותאב בצע ונוחות. העולם הבא פחות מדבר אל ליבו. הוא רוצה סיפוק כאן ועכשיו. אבל, אפשר לייעץ לו לבחור במניעים רוחניים, שיספקו לו גם עולם הזה ולהבהיר לו כי גם מנקודת מבט גשמית עדיפה היא דרך זו, כדי שלא יינזק זרעו אחריו.
"לכן אמר הכתוב ובחרת בחיים – ובאיזה חיים? בחיים שיהא בהם "למען תחיה אתה וזרעך – והיינו לאהבה את ה' ולדבקה בו, ואותם חיים שתזכה בהם מכוח הדביקות בה' יביאו לאורך ימיך לשבת על האדמה ולא יהיה בהם שום מכשול".
הנה כי כן, משה מייעץ לנו לבחור בחיים וגם מזווית הראיה הגשמית, להיזהר מעושר שיש בו פגיעה בחוסן של ילדינו. משה מבהיר כי מי שתאב גשמיות ונוהג כהלכה – משיג גשמיות. אבל, יש לכך מחיר יקר. הילדים בני הטובים עלולים להיות מפונקים ואף מסואבים. אך מי שתאב רוחניות ונוהג כהלכה, עשוי להשיג את אותם הישגים גשמיים בלי תופעות הלוואי, ובצד השפע יזכה גם לנחת ולדורות ישרים מבורכים.
