שמואל ב' פרק י"ג
פרק י"ג בשמואל ב' מתחיל במילים "ויהי אחרי כן" ואכן הוא קשור לפרק הקודם ביחס של סיבה ותוצאה. לאחר מעשה דוד ובת-שבע אנחנו עושים זום אין אל ביתו של דוד ומתחילים לגלות את מערכות היחסים הבעייתיות והמורכבות שיש שם. בקריאה של מעשה אמנון ותמר ניתן לשאול שאלות רבות. השאלה המרכזית ששאלתי את עצמי בקריאה של הפרק היא- למי פונה אדם שנמצא במצוקה, שזקוק לעזרה?
האדם הראשון אשר ניכר כי הוא במצוקה זה אמנון אשר נהיה חולה מייסורי אהבה לאחותו למחצה- תמר. בצר לו הוא פונה לחברו, שהוא גם בן דודו- "וּלְאַמְנוֹן רֵעַ וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב בֶּן שִׁמְעָה, אֲחִי דָוִד וְיוֹנָדָב אִישׁ חָכָם מְאֹד." בן הדוד החכם רואה את המצוקה של אמנון ולאחר שמבין את הבעיה נותן לו עצה- תהיה במיטה וכשאביך ישאל לשלומך, בקש שתמר תבוא לסעוד אותך. הוא מוגדר כאיש חכם מאוד ואכן נותן לו עצה שמשיגה לו את מבוקשו.
לאחר הפגיעה הקשה בתמר, היא נמצאת במשבר ובמצוקה גדולה (שעשרת מונים יותר מאשר מצוקתו של אמנון- הפוגע). "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה וַתָּשֶׂם יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ, וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה". החיבור בין הזעקה לבין קריעת כותנת הפסים, שולחת אותנו להשוואה מהירה עם יוסף. בשני המקרים כתנת הפסים מסמלת את אהבתו של האב לבנו/ לבתו אך בעוד אצל יוסף הכתנת מביאה לריחוק מהאחים, כאן קריעת הבגד מביא לתמר את אבשלום אחיה שמגונן עליה ומכניס אותה לביתו.
הפרק הטרגי מראה למעשה שלושה גורמים שיכולים לסייע לאדם במצוקה ואת היתרון והחיסרון של כל אחד מהם. ונדב החכם עם העצות הטובות מתגלה בסוף הפרק כפוליטיקאי שמנסה רק לצבור קולות בבית המלך. בהתחלה הוא סייע לאמנון בן המלך ובסוף הפרק הוא מצדיק את מותו של אמנון בפני המלך. אבשלום הוא דמות מגוננת ומיטיבה אבל הוא פחות שקול ומווסת והורג את אחיו. הדמות שאמורה להיות גם נבונה, גם רגישה וגם שקולה ומווסתת זה דוד- אביהם של המעורבים בפרשה. כפי שדוד לא רואה את נורות האזהרה מכיוונו של אמנון ושולח אליו לתמר כך הוא בוחר בהימנעות לאחר המעשה- "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד שָׁמַע אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר לוֹ מְאֹד." אולי דווקא כי הוא מבין את הסיטואציה הבעייתית, הוא בוחר להתעלם וזהו חסרונו.
אני חושב שכולנו יכולים לשאול- מי אותו אדם שאנחנו (או ילדינו) פונים אליו בעת מצוקה. מה תהיה אופי העזרה והאם היא תיטיב עימנו ועם הסביבה.
