וינרוט אבי (פרופ', עו"ד)הכתוב אמר (ויקרא כ"ג, מ"ב – מ"ג): "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".
בגמרא במסכת סוכה (דף י"א עמ' ב') מצינו כי רבי אליעזר סבור כי הסוכות שבהם ישבו בני ישראל בעת יציאת מצרים היו ענני כבוד, שהרי הכתוב אמר שה' הושיבם בסוכות. אולם "רבי עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם". ברם, שאם כן מהו הנס שבדבר ומדוע יש לזכור זאת? ומדוע אמר הקב"ה "כי בסוכות הושבתי"?
רבי אברהם דנציגר בספרו "חיי אדם" (כלל קמ"ו, סעיף א') מחדש כי בני ישראל נהנו משני מינים של סוכות, ומצוות הסוכה נועדה להזכיר – את שניהם כאחד.
הכתוב אומר (ויקרא כ"ג, מ"ב- מ"ג): "בסֻּכֹּת תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסֻּכֹּת.
למען ידעו דורותיכם כי בסֻּכּוֹת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".
מתחלה כתוב "בסכת" חסר, ואח"כ כתוב "בסכות" בכתיב מלא. "אלא להורות כי בשני מיני סוכות ישבו: אחד סוכות של ענני כבוד, ואחד סוכות ממש". בענני הכבוד הושיבם הקב"ה בצאתם ממצרים. בנוסף לכך הם ישבו בסוכות פרי ידם בשעה שצרוּ על העיירות במלחמות סיחון ועוג. הסוכות שאנו יושבים בהן, מזכירות על כן גם את הנס של הניצחון במלחמת סיחון ועוג, ויש לכוון גם לכך.
דברי ה"חיי אדם" מעוררים קושי, שהרי משיסדנו כי ביציאת מצרים היו הסוכות – ענני כבוד, מניין לנו כי הכתוב מתייחס גם לסוכות שבנו לעצמם כעבור שנים בעת מלחמת סיחון? ומדוע מרמזת דווקא סוכה על הניצחון במלחמה זו? הרי הסוכה היא רק פרט טפל ושולי במלחמה זו? החיד"א בספרו "ברכי יוסף" (אורח חיים סימן תרכ"ה) מוסיף ושואל הן בגמרא במסכת חולין (דף צ"ב עמ' א') מצינו כי הקב"ה נתן לנו שלוש מתנות בצאתנו ממצרים: מָן לאכול, בְּאֵר מים לשתות ועמוד ענן. אם כן, מדוע הצטווינו לעשות זכר רק לענני הכבוד ולא למָן ולבאר?
החתם ספר מבאר כי במשך ארבעים שנה, לא ידעו בני ישראל מה הייתה תכלית העננים שהקיפו אותם. מָן ובאר, ניתנו כדי שלא ימותו ברעב ובצמא. אך מה מטרת עמוד הענן? כדי שלא יכּום שרב ושמש, נחש ועקרב? או שמא אין לעננים אלו שימוש מעשי, והם ענני כבוד והשכינה מלווה אותם?
ספק זה נפתר בעת מלחמת סיחון, עת שבני ישראל יצאו מתחת ענני הכבוד וישבו בסוכות שבנו בעצמם ולא ניזוקו. מכאן למדו בני ישראל, כי במשך כל ארבעים השנה היו יכולים לבנות לעצמם סוכות מעשי ידי אדם, ודי היה בכך כדי להינצל מכל סכנה. מכאן שתכלית עמוד הענן היא לכבוד לישראל.
עתה מתיישבות מאליהן שלוש השאלות שהועלו:
- שאלנו מניין שהכתוב מתייחס לשני מיני סוכות לאחר שהכתוב "כי בסוכות הושבתי" מדבר על עמוד הענן? התשובה היא כי כאשר נאמר "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי", הכוונה היא שידעו מה תכליתו של עמוד הענן. ידיעה זו הפיקו כאשר הסוג השני של הסוכה, שעשו לעצמם, לימד כי עמוד הענן ניתן להם כענן של כבוד.
- שאלנו, מדוע מרמזת דווקא הסוכה על הניצחון הגדול במלחמה על סיחון? התשובה היא, כי בעת הזו הבינו בני ישראל למה שימשו ענני הכבוד, והכירו בכך שהקב"ה הוא שנלחם להם.
- החיד"א שאל מדוע הצטווינו לעשות זכר רק לענני הכבוד ולא למן ולבאר? והתשובה היא, כי מָן ובאר נועדו לספק צרכים קיומיים. בכך אין רבותא, כי מי שמֶצווה על אדם ללכת במדבר אחראי לספק את צרכיו הבסיסיים. אבל, העננים לא שירתו צורך קיומי, אלא ביטאו השראת שכינה, כשהקב"ה מלווה אותם בדרכם ומכבדם. צורך חיוני נותנים מתוך אחריות. אבל, מי שמלווה ומכבד באופן שכזה – אוהב. על כן, זכה נס זה למצוות זכירה מיוחדת.
הנה כי כן, סוכות ממש עשו בני ישראל בתום המסע במדבר, בעת מלחמת סיחון. סוכות אלה לא משקפים נס. אך הם לימדו כי עמוד הענן שליווה אותם מאז צאתם ממצרים לא שירת צורך קיומי, כמו המָן והבאר, אלא שיקף את ליווי השכינה במסעותיהם, כאות של כבוד ואהבה טהורה.
