
מאות השתתפו בהלווייתו של נתנאל שקרון הי"ד, שנרצח בידי מחבל במעיין בו טבל עם בנו ערב יוכ"פ. בן 48, נשוי למירב ואב לשישה, תושב היישוב עלי-זהב. נתנאל איש הייטק עבד כאנליסט בחברת ביטוח.
אשתו מירב, בדברים שנשאה על הקבר:
"נתי, המשפחה שלנו מושלמת, הכול היה מושלם. לפעמים זה הלחיץ אותי שהכול כל כך טוב. הייתי מוצאת צרות קטנות ומנחמת אותי בהן.
נתי היה איש משפחה בכל רמ"ח איבריו. הוא היה עסוק תמיד בכיבוד הורים. כשהוריו נפטרו הוא הקפיד לבקר את ההורים שלי. הוא תמיד אמר 'אין לי הורים לכבד, אז אנחנו נכבד את ההורים שלך'. כזה רגיש ושותף.
בערב יום כיפור יצאתי להורים שלי עם הילדים לאחל להם גמר חתימה טובה, ונתי שכנע את הילדים לבוא. כשהייתי ברכב נתי רץ אליי ואמר לי 'זה צפוף, אני אסע עכשיו לטבול ואחרי האוכל ותפילת מנחה נצא כולנו' – כדי שהוא יספיק לסיים לבשל. נתי היה אבא הכי מעורב בעולם.
בשבוע הבא היינו צריכים לטוס לחו"ל והמטרה שלו בטיול הייתה שנתגבש ונהיה ביחד. הוא תכנן את הטיול לפרטי פרטים וארז סוכה ואוכל וכדי שהכול יצא לפועל בצורה הטובה ביותר". על מה שארע במעיין הוסיפה: "בשנייה האחרונה הוא הזהיר את יואב. תודה נתי על הגבורה שלך ושראית את יואב".
יוסי דגן ראש מועצת שומרון, בדברי ההספד:
אחינו הקדוש נתי שוקרון, אין יהודי שלא חשב עליך היום, בפיוט 'אלה אזכרה' על עשרת הרוגי מלכות. סבך השם ייקום דמו נרצח באלג'יר על היותו רב יהודי, ואתה נרצחת כאן בארץ ישראל, במדינה שלנו, על היותך יהודי גאה שמטייל בארצו בערב היום הקדוש. עלית בסערה השמימה בטהרה אחרי טבילה במעיין, טבילה דאורייתא.
כזה היית דבק במסורת אבותיך, תמיד בחיוך, בשמחה, בניגון, מביא פיוטים מבית אבא, מנהגים, לבית הכנסת הספרדי שהיית ממייסדיו, מלא רוח של מסורת, של קדושה, של אהבת הקב"ה, אהבת עם ישראל, הארץ, השומרון, אהבת עלי זהב, אבא למופת, איש משפחה וקהילה מופלאה, עניו, שקט, מאיר פנים, מתנדב, כולך אור וטוב. גם בשניות האחרונות לחייך הצלת את חיי בנך, יואב הגיבור'. אני מבקש להגיד לך, אתה גיבור אמיתי.
כל ההתיישבות בשומרון, כל עם ישראל, שולחים חיזוק לכל כוחות הביטחון ולממשלת ישראל, אבל כל עם ישראל, מצפים ודורשים מהממשלה תשובות, תשובות יותר מהדהדות.
אנחנו מצפים מהממשלה להורות לצאת למבצע צבאי משמעותי בבידו ובאזור, להחזיר את המחסומים הביטחוניים, לצאת למבצע של איסוף הנשקים, נשק אחרי נשק, דירקטיבה חדשה".
