בשעת כתיבת שורות אלה תוצאות הבחירות עדיין לא פורסמו. ובכל זאת, אבקש להצהיר טרם ספירת הקולות: ניצחנו!
יש לנו עם נפלא: אזרחים נוכחים, מעורבים ופעילים, המבקשים לראות כאן מדינה חזקה ומשגשגת, מדינת קיבוץ גלויות, מדינה הנושאת בשורה אמיתית לעולם – בשורה של יצירה ופיתוח, של שמחה ומשפחה, של רעות, אחווה ושותפות גורל. זוהי מדינה של התנדבות, נתינה ואומץ לב; מדינה שאזרחיה מוכיחים, שוב ושוב, חוסן ועמידה איתנה מול אסונות וסכנות גדולות – יחד. ראינו זאת בדאגה לחטופים, בהערכה לחיילים ולמסירות הנפש שלהם, בפעולות התנדבות, בגיוס משאבים ועוד. זוהי מדינה השואפת ליצור כאן מציאות יוצאת דופן בהישגים, בערכים ובתקווה.
יש לנו מדינה של ויכוחים צעקניים, של צחוק ובכי, של כאב עמוק ושל שמחת ההתגברות; של תפילה וזעקה, מחאה ושל דקות דומייה; מדינה שיודעת נפילה, וגבורה ותקומה. מדינה של בחירה ושל אחריות. ובחירה – כך למדנו – אינה מסתכמת ביום אחד בקלפי. היא נעשית בכל בוקר מחדש, בכל צעד ובכל החלטה קטנה.
מתוך התבוננות בשפע המתפרץ הזה ובהתגייסותם של רבים וטובים לעשייה הפוליטית, עולה מסקנה ברורה: כשבידינו אוצר אנושי וערכי שכזה – הניצחון כבר בידינו. מצבה וערכה של החברה שלנו אינם נמדדים רק במספר המנדטים או בהרכב הקואליציה שתוקם, אלא בעיקר במשאבים האנושיים והרוחניים הקיימים ופועלים בה. ולכן, תהיינה תוצאות הבחירות אשר תהיינה, משימתנו המרכזית והדחופה ביותר היא להביא את המשאבים הללו לידי ביטוי מעשי בחיי היום-יום: בבית, בקהילה, במקום העבודה ובשיח בינינו, שיאפשר מקום ומרחב לכל המחזיקים בחזון הציוני, גם אם הם חושבים אחרת מאיתנו.
סיגל קראוניק עטיה, רעיה שכולה מה־7.10 ומתמודדת בבחירות, מבטאת בדבריה לטעמי את התנהלותו הראויה של כל נבחר ציבור ו…אזרח: "אינני מבקשת חסינות מביקורת בזכות המחיר ששילמתי. אני מבקשת שיבחנו אותי על פי עמדותיי, מעשי והאחריות שאני מוכנה לקחת".
יכולתנו לבנות עתיד משותף אינה תלויה אך ורק בהנהגה זו או אחרת, אלא בנכונותנו לקחת אחריות – על המרחב הציבורי ועל המרחב האישי כאחד. אם כל אחד מאיתנו יפעל כמיטב יכולתו להרבות חן, חסד ורחמים בסביבתו הקרובה והרחוקה, נעלה יחד על מסלול בטוח להגשמת החזון המשותף. בידינו ובלבנו אבני הבניין של החברה שבה אנו רוצים לחיות.
המבחן האמיתי שלנו כחברה נמצא בעיצומו ויכול נוכל לו!
לתגובות: naomieini1@gmail.com
