פרידחי קובי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)הגענו בשמואל ב', פרק י"ח לפסוקים המסיימים את מרד אבשלום. דוד שקיבל מידע מקדים על התוכניות של אבשלום מתאושש מן המהלומה שנחתה עליו וחוזר להיות מנהיג צבאי מסודר ומתוחכם. הוא פוקד את העם, ממנה שרי אלפים ושרי מאות, מחלק את החיילים לשלושה גדודים ונותן פקודות מדויקות כיצד לנהל את הקרב שאמור לסיים את המרד. לפרט אחד בפקודת הקרב – העם אשר איתו לא הסכים – דוד מקבל את דבריהם ונשאר לפקח על הקרב מרחוק – כִּי עַתָּה כָמֹנוּ עֲשָׂרָה אֲלָפִים.
עבדי דוד רואים את המערכה כמו לוח שחמט. כל כלי הוא טקטי בלבד להגנת המלך והמשחק נגמר בניצחון רק כאשר הוא מובס. בעיניי הם גם מחזיקים את ההסתכלות הנצחית – דוד עוד לא העמיד לו יורש ולהיפך, הבית שלו נמצא כעת בכאוס מוחלט. החשיבות של דוד באיחוד הממלכה מחדש ובהעמדת המשכיות לשושלת המלוכה בישראל – דבר חשוב יותר מכל אחד מהחיילים עצמם.
בהמשך מתואר הניצחון של צבא דוד, המנוסה של אבשלום שנתקע בשיער ראשו בענפי עץ האלה ומותו בידי יואב בן צרויה. כאן הפסוקים מזכירים דבר מעניין: "וַיִּקְחוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ בַיַּעַר אֶל הַפַּחַת הַגָּדוֹל וַיַּצִּבוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל מְאֹד וְכָל יִשְׂרָאֵל נָסוּ אִישׁ לְאֹהָלָו. ואַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּו אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל שְׁמוֹ, וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".
האירועים המוזכרים כאן משלימים זה את זה – אבשלום מסיים בקבורה זריזה ביער ואותו אבשלום מקים לעצמו מצבה גדולה ומרשימה לפני כן. בפרק י"ד מוזכר כי היו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת וחז"ל שואלים מדוע הוא אומר שאין לו בן. פירוש אחד מדבר על כך שכל בניו מתו, והשני מתאר כי הם לא היו ראויים למלוכה.
אבשלום גם כן הסתכל על הקרב בראיית פני עתיד – מה יישאר ממנו וממורשתו. כאשר אדם או ארגון מנסה להשקיע בהמשכיות הוא יכול להשקיע בחומר או ברוח. כמו אחד הפירושים – לפעמים אדם מצליח להעמיד צאצאים אבל ללא חינוך והשקעה, הם לא ימשיכו את המורשת הרוחנית. גם ללא ילדים אפשר להיות כדוד שכותב תוך כדי ניהול מדינה וקרבות, את ספר תהילים ואפשר להיות כאבשלום המקים לעצמו יד ומצבה. כאשר העיסוק במורשת של אדם או ארגון הולך לכיוון החומרי, סופה להתכלות במהירות ולעומת זאת, השקעה במורשת רוחנית, יכולה להחזיק לדורות וסופה להתקיים.
