וינרוט אבי (פרופ', עו"ד)שניים נולדו כאחד אך היו שונים בתכלית. הכתוב אומר (בראשית כ"ה, כ"ז): "ויגדלו הנערים ויהי עֵשָׂו איש יודע ציד איש שדה, ויעקב איש תם יושב אהלים". היה מצופה כי יצחק שהיה עולה תמימה, יאהב את יעקב, הדומה לו. רבי יוסף אלבו בספר העיקרים (מאמר שלישי פרק ל"ז) כותב כי דמיון בין אנשים יוצר קרבה ואהבה ביניהם, ואילו שוני יוצר מרחק ומונע אהבה. ברם, הכתוב אומר (שם, כ"ח): "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת את יעקב". מדוע אהב יצחק דווקא את עשו ולא את יעקב? ומדוע החליט להעניק את הברכות לבן הרשע, ולא לתת אותם לכל הפחות גם לבן הצדיק?
זאת ועוד, חז"ל אומרים בתנא דבי אליהו פרק י' כי "אישה כשרה עושה רצון בעלה". ברם, שרבקה החליטה לפעול נגד רצון של בעלה, ואף לא בדרכי שכנוע אלא בדרכי תרמית. הכיצד אירע שרבקה הצדקת בוגדת באמון בעלה?
החתם סופר מציג בפנינו בעניין זה משנה סדורה.
לאברהם היו שני בנים. האחד (יצחק) קיבל את ברכת ה' ואילו השני (ישמעאל) אינו נכלל בעם ישראל.
יצחק חשש כי כך יקרה גם לשני בניו. יעקב ימשיך את דרכו ואילו עשו ייצא מכלל ישראל. כמו כן חשש, כי יעקב לא יצליח להתפרנס ויהיה חייב לעזוב את אוהלו ולהפוך אף הוא לאיש שדה.
אבל, יש דגם שמצליח לשלב בין תורה לדרך ארץ. הכתוב אומר (דברים ל"ג, י"ח): "ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך, ויששכר באהלך". יששכר ישב באוהלה של תורה. זבולון היה מצוי תדיר על חוף אוניות ועוסק בסחורה. אך רש"י (בראשית מ"ט, י"ג) מבאר כי זבולון המציא מזון ליששכר.
הסכם יששכר וזבולון מטיב עם שני הצדדים: היתרון ליששכר – שהוא יכול להיות שקוע בתורה ואינו גווע ברעב כי יש מי שיפרנסו. היתרון לזבולון – שהוא לא יוצא מכלל ישראל על אף שאינו לומד תורה ועסוק במסחר. יש לו מעמד של מחזיק תורה ואוהב תורה, וזכות התורה עומדת לו ומביאה להצלחת עסקיו. נמצא זבולון מרוויח ויששכר נהנה.
החתם סופר מבאר כי בהתאם לרעיון זה רצה יצחק לברך את עשו בברכה גשמית של "טל השמיים ומשמני הארץ", אבל התכלית הייתה יעקב. יצחק ידע היטב כי עשו הוא איש שדה. אך הוא סבר שעשו מכיר בערך התורה ויספֵּק ליעקב את צרכיו. אבל רבקה הכירה את עשו וידעה כי אם השפע הגשמי יינתן לעשו הרי שהוא לא יחזיק בידיו של יעקב. מן ההכרח אפוא שיעקב יקבל גם את החלק הגשמי. רבקה חשבה בליבה, כיצד מוודאים שיעקב מסוגל להתמודד גם עם עולם ארצי ותחרותי? מטילים על יעקב איש האמת, משימה שכרוכה בערמומיות ובתרמית. אם יעמוד בה, אות הוא כי גם "בחור ישיבה" מסוגל לצעוד במשעולי החיים והשפע הגשמי שיקבל יישמר היטב.
עשו לא חשב לרגע לתמוך ביעקב. על כן מכר ליעקב את הבכורה, וסבר כי לאחר שברכות העולם הזה יהיו בידו, הוא ירעיב את יעקב. בהעדר אמצעי קיום ייאלץ יעקב לתת לו את הבכורה בחזרה וכך יזכה עשו הן בבכורה והן בכל הטוב הגשמי. אבל, מאחר שיעקב קיבל את הברכות נמצא שעצתו של עשיו סוכלה ועתה יהיו בידי יעקב הן הבכורה ועבודת שמיים והן טל השמיים ומשמני הארץ. על כן צעק עשו בשעה זו (שם, ל"ו): "ויעקבני זה פעמים: את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי".
הנה כי כן, דרך יפה לשילוב בין תורה לדרך ארץ היא המודל של יששכר וזבולון. אבל, תנאי להצלחתו של מודל זה הוא נכונותו הבלתי מסויגת של זבולון לתמוך ביששכר. אם חלילה המפרנס לא מעריך תורה או אם הוא חושב כי הפרנסה תלויה בו עצמו, ועל כן יואיל נא אחיו לצאת מאוהלה של תורה, הרי שברכת "ויתן לך מטל השמים ומשמני הארץ" תעבור ישירות לידיו של איש תם יושב אוהלים.
