חציית גבול

פרשתנו רוויה בחציות גבול. תחילתה באנושות שהשחיתה את העולם בהתנהלותה הלא מוסרית, המשכה בחם, שראה את ערוות אביו וחצה גבול של כיבוד הורים, וסופה במגדל בבל והשאיפה האנושית להגיע לשמים.

תגובת הקב"ה למעשים המתוארים, אף היא חצתה גבולות: הורדת מבול – הטבעת האנושות בים, שהשיג את גבולו הטבעי וכבש את האדמה, והפצתם של בוני המגדל על פני כל הארץ.

נודה על האמת – כבר בפרשת בראשית, בחטא האדם הראשון וברציחתו של הבל, התרחשה חציית גבולות. ועם זאת פרשתנו מצביעה לטעמי על מגמה חדשה וחריפה יותר של חציית גבולות: מעשה של מרד קבוצתי ואף יזום, שגם הבושה וההסתרה נעדרים ממנו, בשונה מתגובת האדם הראשון וקין.

בחינה וחצייה של גבולות אינן תופעה אנושית זרה. יהיה זה פעוט, שמוזהר מלהכניס חפץ מסוים לפיו – אך אינו שועה לאזהרה, יהיו אלה מתבגרים, המוזהרים על שתית משקאות אלכוהוליים ושאר מרעין בישין ומנסים בכל זאת, ויהיו אלה – אנחנו…

מה עומד בבסיס התנהגויות אלה?

סקרנות: יש בינינו המגיבים אל הלא-נודע בשיתוק ובהסתגרות, אחרים דווקא נמשכים אחריו וחפצים לגלותו. מחקרים בנושא התקשרות (Attachment) של פעוט להוריו, מזהים דווקא ביציאה מן "האזור הבטוח" ובחקר הגבולות, עדות להתקשרות בטוחה ולאמון שרוכש הפעוט כלפי הוריו וכלפי העולם.

הערכה עצמית גבוהה: מרבית חוצי הגבולות מאופיינים בתחושת מסוגלות גבוהה והם מעריכים את יכולותיהם הפיסיות, האינטלקטואליות והבינאישיות כגבוהות ואת הצלחת מעשי התעוזה שלהם ככמעט ודאית.

למידה חברתית: ניסיון החיים מלמד כי חוצי הגבולות לרוב לא יינזקו בשל מעשיהם ואולי אף יתוגמלו בעבורם (שווה להסתכן). מתי לאחרונה נענש תלמיד על אי הכנת שיעורי בית? על דחיפת חבר והשגתו בתור?

סיבות אחרות לבחינה ולחציית גבולות, נעוצות בקשיים תִּפקוּדים אובייקטיביים, שמקורם בהפרעה מוחית או נפשית.

דומני כי אין רע גורף בחציית גבולות, ואף בתורה מצויות דוגמאות למעשים קיצוניים ולתגמולם החיובי (למשל קנאתו של פנחס). ועם זאת, מסר ברור העולה מן הכתוב נעוץ לטעמי במטרה, בשיקול הדעת, ובעמדה הנפשית של מבצע המעשה. קידוש שם שמים, שמירה על מוסר וכבוד האדם – כן, פגיעה בזולת, מרידה בבורא, כניעה לצו חברתי וחוסר בושה – זה, לא!  (נח תש"פ)