אחת הקהילות היהודיות הרחוקות בעולם אם לא הרחוקה מכולן, היא קהילת ניו זילנד.
אולם לא המרחק הוא העיקר, אלא המעשה וכאשר נדרשתי לבקר את הקהילה בחבל ארץ רחוק זה, שמחתי כמוצא שלל רב ואף גברה שמחתי וסקרנותי כאשר נודע לי שיש בניו זילנד את שבט ה"מאורי" שהם בני המקום ויש מהם הטוענים שהם מצאצאי עשרת השבטים.
ראשוני היהודים
לקהילה היהודית באוקלנד היסטוריה ומסורת עשירה מאז תחילת השלטון הבריטי בניו זילנד ב-1840. ההיסטוריה של אוקלנד ושל הקהילה היהודית שלה שזורות זו בזו. היהודי הראשון אשר התיישב בניו זילנד היה ג'ואל סמואל פולק אשר הגיע בספטמבר 1831 למדינה.
עד 1840, שנת היווסדה של אוקלנד, כבר היו כמה יהודים שהגיעו למדינה בעיקר מאנגליה, לעיתים קרובות דרך אוסטרליה. בשנת 1841 הגיע לאוקלנד יהודי דתי בשם דוד נתן, אשר פתח בביתו את מקום התפילה הראשון בעיר עבור תשעת המשפחות היהודיות ו12 היהודים שחיו באוקלנד. בשנת 1951 נוסדה הקהילה היהודית הרשמית באוקלנד.
הגירה נוספת ממקורות שונים, בעיקר מאירופה של אחרי מלחמת העולם השנייה, תרמה לתערובת האתנית של הקהילה והעשירה את יהדות ניו זילנד באיכות ובכמות.
המהגרים האירופאים החדשים שהגיעו אחר המלחמה, עזרו לקיים את הקהילה היהודית במשך העשורים שלאחר המלחמה. אולם, ללא כל הגירה נוספת, בשנות השבעים נוצרה ירידה כללית בזהות יהודית ובמספר היהודים במדינה. למרות שזרם קטן של מהגרים יהודים המשיך להגיע, הרמות הגבוהות של נשואי תערובת, פוריות נמוכה והגירה בעיקר לאוסטרליה, עלתה על הצמיחה של הקהילה המקומית. מספר היהודים באוקלנד ירד מ-1,732 ב-1966 ל-1,452 ב-1981, ירידה של 15.7%. באופן דומה ב-1983 הוערך שעד 2001 רק 700 יהודים יוותרו באוקלנד. אולם, ב-1994, דרום אפריקה עברה שינוי מאפרטהייד לדמוקרטיה ומאז יותר מ-26,000 דרום אפריקאים קבלו אישור למגורים קבועים בניו זילנד ומאות יהודים מהם הצטרפו לקהילה היהודית של אוקלנד.
הקהילה כיום
כיום האוכלוסייה היהודית מוערכת בניו זילנד בסביבות שמונת אלפים איש. רוב יהודי ניו זילנד גרים באוקלנד וולינגטון. ישנן שש קהילות יהודיות מאורגנות רשמית לאורך האי הצפוני והאי הדרומי של המדינה. באוקלנד ולינגטון קיימות 2 קהילות, קהילה אורתודוקסית וקהילה קונסרבטיבית.
בשנת 1971 הוקם בית הספר היהודי "קדימה קולג'" באוקלנד, זו הייתה הפעם הראשונה בה יהודי אוקלנד, זכו לבית ספר יהודי.
וולינגטון
הקהילה היהודית בוולינגטון נוסדה בשנת 1843 על ידי מי שנחשב אבי הקהילה ומייסדה, אברהם הורט סיניור.
למרות גודלה הקטן של הקהילה, כ1200 יהודים, היא מציעה לחבריה את כל קשת השירותים והכלים לצורך חיים יהודיים מאורגנים. זה כולל את בניני בית הכנסת, רב (הרב אריאל טל בוגר מכון שטראוס-עמיאל), חברה קדישא, מקווה, גן ילדים ובית ספר יהודי, בשר כשר ומגוון רחב של פעילויות יהודיות ומרכז קהילתי מודרני ופעיל.
שבט המאורים
המאורים היו המתיישבים הראשונים בניו זילנד אשר מקורם באיים הפולינזיים, בעלי תרבות שבטית יחודית.
זכיתי להכיר אותם באופן אישי למרות שלרוב הם לא מעוניינים ליצור קשר ולפגוש אנשים בעלי אמונה שונה משלהם. אולם כאשר שמעו שמדובר על רב מישראל, ראו בכך משמעות מרובה, שכן יש ביניהם הטוענים שהם צאצאי העם היהודי והם אוהבי ישראל.
בשעה היעודה הגעתי לקהילתם, ומנהיגי השבט באו לקבל את פניי. נכנסנו יחדיו לאולם גדול מימדים המשמש כמקום תפילה שלהם. כ100 איש מבני השבט ישבו והמתינו למפגש ההיסטורי בין שבט המאורים לנציג של שבטי ישראל. נשיא השבט, אדם בגיל העמידה, החל לדרוש במשך כרבע שעה בשפה המאורית. למרות שכולם דוברי אנגלית, הופתעתי מכך שהם מדברים בשפתם ועוד יותר שאין מי שיתרגם את דבריו לשפה אשר תהיה מובנת לי. בסיום דבריו, שכמובן לא הבנתי כלל וכלל, התבקשתי להגיב על דבריו של נשיא השבט…. כאשר התחלתי לברך ולדבר באנגלית, בני השבט הפנו את תשומת ליבי לכך שהם מבקשים שאדבר בשפת המקור, בשפה הטבעית שלי, הלא היא העברית. שאלתי מי יתרגם אותי….. ותשובתם הייתה, שאין צורך בתרגום…. שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. וכך מצאתי את עצמי, מגיב להרצאה שלא הבנתי בשפה ששומעיי לא מבינים, ורק אני הבנתי את תוכן דבריי ומשמעותם.
מנהגים הדומים לעם ישראל
"אנו מאמינים שיש קשר בין המאורים ליהודים. אנו מעריצים את ישראל והיהודים" טען בפניי נשיא הקהילה המאורית באוקלנד. למרות שאין הם טוענים להיותם אחד מעשרת השבטים האבודים, והם אינם מסוגלים להסביר את הקשר ההיסטורי או רוחני עם עם ישראל, הם מרגישים מעין "תחושת בטן" ושייכות לעם היהודי, ללא הוכחות וללא עמידה וטענות ברורות.
הם מציינים מספר מנהגים בתרבותם הדומים לדת ישראל. השבת משמשת אצלם ליום מנוחה ולחיבור רוחני. הם לא דגים בשבת.
בשפת המאורים יש מילים הדומות לעברית, בעבר הם הפרידו בין בשר וחלב. מעניין שגם הMARAI , מאראי, מקום התפילה שלהם פונה לכוון מזרח.
אך דמיון זה אינו רומז שיש בסיס לתיאוריה שהוצגה על ידי בעלי דמיון מפותח, שהמאורים הם שרידים של אחד מהשבטים האבודים. זה גם לא מעיד על כך שהמאורים הם צאצאי העברים. הטענה שמאורים הם צאצאי העם היהודי, איננה נשמעת מפיהם באופן ברור וחד משמעי. אמנם יש בדבריהם רמזים לקשר עם העם היהודי, אולם נושא זה לא עומד בראש סדר היום והזהות המאורית.
סיכום המפגש
למעשה המאורים הם עם או תרבות אשר איבדו את החיבור עם מקורות החכמה שלהם וכעת מנסים להחזיר עטרה ליושנה ולשחזר את תרבותם.
במובן זה, המאורים מעלים אל הנס את דרכו של עם ישראל בחידוש השפה העברית והחיים על אדמתם. עם ישראל מהווה עבורם סמל ודוגמא לעם שחזר וניעור ושב לחדש את שפתו ואת ארצו, אין ספק שבכך הם רואים את עצמם כממשיכי דרכו של עם ישראל.
(ויצא תשע"ט)