כל הפוסטים במשה רט

פעם שמעתי קלטת ילדים שמתארת סיפור המתרחש במציאות של בית המקדש השלישי. בין היתר מתואר שם ביקורו במקדש של סיני

מהם הטוב והרע? מהו המעשה המוסרי? שלוש גישות מרכזיות בפילוסופיה של המוסר מנסות לענות על שאלות אלה. הגישה הדאונטולוגית, שנציגה

יש סוג של סרטים שנקרא סרטי ספלאטר (splatter) או גור (gore), המתאפיינים בכך שהם מציגים בצורה גראפית וויזואלית מאד סצנות

בשבועות הקודמים ראינו שניים מתוך שלושת החלקים המהווים את הדת, הלוא הם הלוגוס – הפילוסופיה ועיקרי האמונה שלה, והמיתוס –

יהיו שיאמרו שמה שעושה אותנו לאנושיים אינו דווקא השכל אלא הרגשות. נדמיין לעצמנו שני אנשים: האחד גאון קר וחסר רגשות,

למה צריך להתלבש בצניעות, או להתנהג בצניעות באופן כללי? האמת היא שצניעות היא מסוג הדברים שאמורים להיות מובנים מאליהם לכל

ראובן: "אתה מחלל שבת, אוכל נבלות וטרפות, לא שומר על צניעות, מלווה בריבית ולא מניח תפילין". שמעון: "נו נו, ומה

באנגלית יש שתי מילים המשמשות לאמונה: belief ו-faith. הראשונה משמשת לאמונות "שגרתיות", כלומר שכנוע בדברים מסוימים – אני מאמין שאתה

ראש השנה מאחורינו, יום כיפור לפנינו. כולנו מקווים שניכתב וניחתם לחיים טובים. אבל בואו נעשה לרגע תרגיל מחשבתי. נניח שהיה

להטיל ספק זה הדבר הקל ביותר בעולם. אין אף עמדה או דעה שהיא, שלא ניתן לשאול לגביה "ואולי לא?", "ושמא