כל הפוסטים בתמר מאיר

המשנה במסכת סנהדרין (ד,ה) מדברת על כך שבראשית נברא אדם בודד: "לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך, שכל המאבד נפש אחת

פרשות המשכן זכו לדרשות רבות הנכנסות אל המשמעות הסמלית של מרכיבי המשכן, אך גם לדרשות הלכה רבות – שהרי ממלאכות

הפרשה כוללת דינים ממוניים ודיני נזיקין המסדירים את ההיבטים החברתיים של חברה מתוקנת. תורת ישראל מיוחדת בכך שדינים אזרחיים הם

עם של עבדים יצא ממצרים, ואחרי שהם רואים מול עיניהם את המפלה הניסית של אויביהם, הם אומרים שירה, המונהגת על-ידי

הפרשה לוקחת אותנו אל רגעי השיא של יציאת מצרים והיציאה אל הגאולה. לאורך רוב מכות מצרים מתפקדים בני ישראל כניצבים

פרשת 'ויחי' באופן הפוך משמה, מדברת דווקא על מוות. מותם של יעקב ויוסף. יעקב היא הדמות הראשונה במקרא המודעת למותה

יהודה ניגש אל המשנה למלך מצרים, ועדיין אינו יודע שמדובר באחיו. כיצד ייגש לשליט המאיים שלקח את בנימין? איך לגשת

בפרשת וישב שתי עלילות מקבילות. האחת היא סיפורו של יוסף, בשני חלקים: קורותיו בקרב אחיו ומכירתו לעבד, ועלייתו לגדולה בחצרו

פרשת ויצא מרובת סיפורים ומרובת מדרשים. מן המפורסמים שבהם: סיפור האבנים שהתקבצו והיו לאחת. "כתיב 'ויקח מאבני המקום', וכתיב 'ויקח

פרשת תולדות מתארת תפילה לפרי בטן: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא. ויעתר לו ה', ותהר רבקה…". בפשט,