התוועדות: מ"דתי" ל"מאמין"
אוהל מועד – למילה "מועד" יש שתי משמעויות. השימוש המקובל במילה נעשה בשדות השיח של מושגי הזמן: חגים ומועדים, מועדים
אוהל מועד – למילה "מועד" יש שתי משמעויות. השימוש המקובל במילה נעשה בשדות השיח של מושגי הזמן: חגים ומועדים, מועדים
אמרו רבותינו זכרם לברכה במסכת תענית (יא, ע"א): אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא". בשעת פטירתו של אדם לבית
ישנם גם דברים שלא חייבים לעשות; הביטוי "לצאת ידי חובה" הוא ביטוי חשוב מאוד, המלמד שיש חובות שצריך לקיימן, אולם
אחת היצירות המיוחדות שהיו במשכן ובמקדש הן הכרובים. וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת: וַעֲשֵׂה כְּרוּב
המדרש (תענית כ"א.) מגולל את סיפורו הטרגי של נחום איש גם זו, מגדולי התנאים, רבו של רבי עקיבא, הדן עצמו
לצד פירוט כל הכלים והמידות, שנראות כאילו נלקחו מקטלוג עשיר למוצרי בנייה איכותיים, מצויה מילה קטנה אחת שהייתה לאחד מסממניה
פרשות תרומה ותצוה מביאות תיאור מפורט ומדוקדק של הציווי על בנין המשכן. לימים ישמש ציווי זה בנין אב למצוות בניית
מבנה המשכן משרטט למעשה את מהותה של תורת ישראל. ניתן היה לצפות כי במוקד האוהל הקדוש יעמוד מזבח, בו עובדים
הרב בנימין זאב מונק – מנהל "מכון ירושלים לחזנות" הפרדוקס שכבר כתבנו אודותיו בעניין יתרו, מוצא את ביטויו גם כאן
פרשת תרומה מתארת את הכלים שהיו עושים למשכן. בציווי המתייחס לעשיית השולחן נכלל ציווי נוסף: "וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן