כל הפוסטים בנעמי עיני

בפרשת השבוע שלנו, שולח אברהם את עבד ביתו להביא אישה לבנו. אין הכתוב מפרט מהן תכונותיה ואופייה המבוקש של הנערה

נפשות עשו אברם ושרי בחרן, ועכשיו, בלכתו, לוקח אברהם אותן עמו לארץ כנען. "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם

נוח בנה תיבה ולנו נמצאת סיבה לדון במילה זו על שלל משמעויותיה ולמצוא בה תובנות מעניינות. "תיבה" על פי מילון

תקווה ברא לנו ה' והיא מגולמת בפרשתנו– באוֹר. "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ… וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר…

הפטרת פרשת מקץ (שתיגנז בשל חנוכה), עניינה משפט שלמה. שתי נשים שילדו בנים בסמוך זו לזו, באות אל המלך ורבות

"…הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו" (עמוס ג'/ג'). פסוק זה המופיע בהפטרה, מצטרף לשורה ארוכה של שאלות רטוריות הנאמרות ע"י

הפטרת השבוע מופנית כלפי אדום (מבית עשיו), ומנבאת את מפלתה. יכולים אנו לקרוא בה באופן "מרוחק" ולהתרשם מעוצמת ההתרסקות שאומה

פרשת תולדות היא פרשה רוויית יצרים ורגשות. יש בה תחרות ומריבה, שנאה וקנאה. היריבות והקנאה בין יעקב לעשיו מופיעה גם

הפטרת פרשת חיי שרה מניחה בפנינו את סוגיית הזקנה. סוגיה זו מופיעה גם בפרשה ומהווה חוט מקשר, אם כי סותר,

גולת הכותרת של ההפטרה, מבחינתי, אינה דווקא הטקסט הנגלה, אלא פרשנות המצויה בין המילים, וחושפת בפנינו את יסודות הטיפול הנפשי.