כל הפוסטים בפקודי

גם משה רבנו, העניו מכל האדם, שהקדיש את כל חייו למען הצלת עמו, ועבר עמו מסע תלאות במדבר, לא נוקה

במסעותיהם, עברו בני ישראל מתחנה לתחנה בנושאם את 'אוהל מועד' עימם. איך ידעו כיצד לצאת לדרך? באמצעות הענן אשר היה

מאז ומעולם היתה ציפייה ממנהיגי ציבור שינהגו בניקיון כפיים, ומאז ומתמיד העם גילה חשדנות כלפי מנהיגיו. לפיכך מסר משה בפרשתנו

/ נעמי (יפה) עיני "וַיַּעֲשׂוּ, עַל-שׁוּלֵי הַמְּעִיל, רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מָשְׁזָר. וַיַּעֲשׂוּ פַעֲמֹנֵי, זָהָב טָהוֹר; וַיִּתְּנוּ אֶת-הַפַּעֲמֹנִים בְּתוֹךְ

המסך יורד. סיימנו את חומש שמות. אחד עשַר פרשות, כחודשיים ומחצה: שבעים נפש ירדו למצרים, העם הגיע לשפל נוראי, הפך

מכירים את זה שילד מפונק לא מודע לזה שהוא מפונק? והוא מקטר, ומתלונן כל היום, ומתרצה כשהוא מקבל יחס מאבא

לאחר הקמת מבנה המשכן וסידור כלי המשכן, משה בעצמו עשה את העבודות המתאימות לכל כלי: "וַיִּתֵּן אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּאֹהֶל מוֹעֵד,

בדרך כלל, כשאני מחפשת מה לכתוב עבור הטור הזה, אני מנסה לאתר במדרשים על הפרשה משהו שיש בו נגיעה לחיינו:

לאחר סיום בנית המשכן מכין משה רבנו ביוזמתו 'דו"ח ביצוע' ומציג אותו בפני העם. הדו"ח כלל את סך ה'הכנסות' מהתרומות