כל הפוסטים בראה

לבני אדם מהוגנים יש מצפן ומצפון פנימי מדויק האומר להם מהו טוב ומהו ישר במקום שיש בו בני אדם רבים

הגמרא במסכת תענית (כא ע"א) מביאה סיפור על אילפא ור' יוחנן: השניים היו לומדים תורה יחד מתוך עוני גדול מאוד,

מאכלי האדם כיסוד דתי – אחד היסודות המרתקים ביותר בעולמה של תורה הוא היחס למעשים היומיומיים של האדם. עבודת ה'

בכ"ח באייר תשכ"ח בבוקר שהינו במקלט בצפת עם אמא ז"ל. האבות כולם, כולל אבא, היו מגוייסים והילדים שהו במקלט עם

בין בעלי החיים האסורים באכילה נזכר החזיר "ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם…" (דברים י"ד

ראינו ברשימה הקודמת כי שלוש התפילות שביהדות הן שחרית, מנחה ומוסף, שלהן קרבנות מקבילים בבית המקדש – תמיד של שחר

שלוש פעמים נשים שנואות בפרשה: "כִּי-תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה…" (דברים, כ"א, ט"ו) "כִּי-יִקַּח אִישׁ, אִשָּׁה; וּבָא

קללה נשמעת לאדם המודרני כמו מושג פרימיטיבי, ששייך לאנשים שמאמינים באמונות טפלות. עם ברכות קל יותר להסתדר. אבל מסתבר שהתורה