כל הפוסטים בפכטר

לפני שנים רבות, כאשר התוודעתי לראשונה לפסיקת הלכה בנושא מראות דמים, לא הבנתי למה רבנים גברים בכלל עוסקים בכך. חשתי

ברשימות האחרונות סקרנו מספר גישות להצדקת העיסוק בלימודי חול. היו שהצדיקו זאת בהיבט האינסטרומנטלי, כאשר המדע משרת את ענייני התורה.

לדעת הרמב"ם, שלמות האדם איננה טמונה בעצם לימוד התורה אלא בהשגות שהוא משיג. ככל ששכלו משיג את האמיתות במציאות, כן

הגישה האינסטרומנטלית ללימודי מדעים איננה מספקת. העיסוק המדעי שלנו רחב בהרבה מלהיות רק מכשיר לבירור דיני התורה. מהי, אם כן,

כשם שלכל מצווה תוקנה ברכה, כך גם לקריאת שמע תוקנו ברכות. אלא שברכות קריאת שמע שונות משאר ברכות המצוות. ראשית,

מקריאת שמע אנו עוברים אל המצווה הבאה הקשורה למצוות ה'אהבה' – אלו שעניינן לחזק את הקשר של האדם אל הקב"ה

את רשימותינו בעניין מצוות קריאת שמע אסיים בדברי פרופ' ישעיהו ליבוביץ' בעניין (מובא בספרו 'אמונה, היסטוריה וערכים', ירושלים תשמ"ב, עמ'

דגים, כידוע, אינם נחשבים ל"בשר" מבחינה הלכתית. אין בהם חובת שחיטה ולא מליחה ומעיקר הדין ניתן לאכלם יחד עם חלב.

התחלנו ברשימה הקודמת לדון בסוגיית מכנסים לנשים. ראינו, כי במכנסיים המיוחדים לנשים אין דין 'לא ילבש', והרי הם ככל בגדי

עמדנו ברשימה הקודמת על היחס המחמיר של התורה כלפי עבודה זרה, הדורש את השמדתה באופן טוטאלי. יחס זה רווח בעם