הוצאת זרע לבטלה במנהג יהודי אתיופיה
לפני מספר שנים שמעתי הרצאה מפי פסיכולוג שעסקה בקשר שבין הוצאת זרע לבטלה לחזרה בשאלה אצל בני ישיבות תיכוניות. הוא
לפני מספר שנים שמעתי הרצאה מפי פסיכולוג שעסקה בקשר שבין הוצאת זרע לבטלה לחזרה בשאלה אצל בני ישיבות תיכוניות. הוא
זה נראה שבדורות שלנו, כמו דור הנכנסים לארץ, אין מנוס מלהורות דרך דיבור אל הסלע ולא בדרך ההכאה והכפיה זה
המוות מעמיד בסימן שאלה את כל חלומותינו ואת שאיפותינו הנעלות ביותר. כל המאמצים האנושיים, כל האידיאלים וכל השאיפות הם לא
פרשת חוקת, שפותחת במצווה של פרה אדומה, משמשת לנו דוגמה נהדרת להבנה של מהות הבינה המלאכותית, ובמיוחד הבינה המלאכותית היוצרת.
דיני טומאה וטוהרה הם מן ההלכות הקשות בעולמה של תורת ישראל. ריבוי פרטיהם, כמו גם תוכנם, הביא לכך שמעטים הם
חרב אשר נהרג בה המת נחשבת בעצמה אבי אבות הטומאה והנוגע בה נעשה בעצמו אב הטומאה "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל
גם בשנה הארבעים להליכת בני ישראל במדבר, העם המשיך בתלונותיו על מזון ומים ודומה שלקחים לא הופקו. בפרשתנו שתי תלונות
כוח נבואתה, ומנהיגותה של מרים יובילו אותה להנהיג לאחר יציאת מצרים בשנה הארבעים להליכה במדבר, ערב הכניסה לארץ המובטחת, נפרד
יש מחד אנשים שהאובדן מחליש את אמונתם, וכאלה שהוא נוטל מהם את כוחם ולשד חיותם, אך יש מאידך שדווקא מתחזקים
חשבון הנפש גם מחייב שלא לפחוד מכך שאחרים ייראו בכך חולשה או בגידה עצמית "…עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן"