כל הפוסטים במקץ

  בהדליקנו את נרות החנוכה נודה לה' על ששפר גורלנו ואנו מדליקים נרות במדינה יהודית ריבונית "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו

השילוב של קיום החלומות עם הרצון להביא את האחים לתשובה שלימה, הם הכריעו את הכף להתנהגותו של יוסף הרמב"ן, בפירושו לתורה

אל לו לאדם לצפות לנס, אלא לחיות לאור העיקרון של "לפום צערא אגרא", ולפי גודל המאמץ וההתרכזות כך סיכויי (לא

התדיר והשגרתי הוא הבסיס האיתן לעולמנו הרוחני בדרך כלל אדם מקדיש מחשבה רבה, כוחות גדולים, ומתעורר להתפעלות והתרגשות מדברים לא

כאשר הפרשנות מכילה מטען תרבותי, ברור מדוע פרעה ומשרתיו מקבלים את פרשנות יוסף "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת

חנוכה חבוק וקשור באור – גם כזה שעל פניו לא קשור לאירועי החג. דרשות שונות הקשורות לחנוכה מצביעות על כתמי

  הרעב מגיע, ויעקב שולח את בניו למצרים. אז מתאר אותם הפסוק: "וירדו אחי יוסף עשרה לשבור בר ממצרים". מיד

דווקא אלו שהקטינו את עצמם – הצליחו לחולל מהפכות ולהוביל מהלכים גדולים כמה גבורה ואמונה, עוז וענווה יש במילה אחת

המבחן הגדול של האדם הוא היותו לא רק איש הגות – 'נאה דורש', אלא גם מיישם – 'נאה מקיים' לא

בפרשתנו, מוצאים עצמם האחים במבוכה גדולה מול השליט המתנכר להם וחושד בהם בריגול. הם חוזרים לארץ כנען ללא שמעון הנתון