ויבאו על העיר בטח
אחת הפרשיות הקשות ביותר בחייו של יעקב היא סיפור שכם ודינה, בו מהולים כאחד רגשות עזים של עלבון, כעס, עצב
כל הפוסטים בצחי הרשקוביץ
והרביתי את זרעך ככוכבי השמים
בפרשתנו חוזר הקב"ה על ברכת הזרע ככוכבי השמים ליצחק אבינו (כו, ד), אחר שכבר בירך את אברהם בברכה דומה: "כה
בשם ה' א-ל עולם
הביטוי 'בשם ה' א-ל עולם' (בראשית כא,לג) משקף את פועלו של אברהם אבינו בצורה הברורה ביותר. משימת חייו של אבינו
ברוך אברם לא-ל עליון קונה שמים וארץ
אחת הדמויות העלומות ביותר בתורה מופיעה בפרשתנו, כמברכת את אברהם אבינו, ומקבלת ממנו מעשר כהונה – דמותו של מלכי צדק.
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים
בפרשת ויחי מברך יעקב אבינו ע"ה את בניו בטרם מותו, ומבקש לציידם בכלים להתמודדות עם אתגרי העתיד. בתוך הברכה טומן
גבולות הבטחון
בפרשתנו אנו עדים למחלוקת פרשנית בשאלת גבולות הביטחון של העם היהודי. לא, אין הכוונה לגבולות מסומנים על מפה, כי אם
וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר
בפרשתנו נתקל יעקב אבינו ע"ה בדמות מלאכית, המזמנת אותו למאבק עיקש וארוך. על פשרו של מאבק זה עמדו כבר חז"ל,
אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱ-לֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם
כאשר יעקב אבינו מקיץ משנתו בתום חלומו המסעיר, בו הוא חוזה בסולם א-להים מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, הוא מתאר
וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'
בתחילת פרשתנו נתקלת רבקה אמנו בקשיים חמורים בעת הריונה עם שני התאומים, יעקב ועשו. "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן
שאלה שלא כהוגן
חז"ל דורשים את אליעזר עבד אברהם, מגיבורי פרשתנו, לגנאי בכמה הזדמנויות. תחילה במסכת תענית ד,א, בדברי ר' שמואל בר נחמני: