כל הפוסטים ברזניקוב

הפרשה מזמנת אותנו לעסוק במשמעותנו כעם שנצווה להיות "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹש" (שמות י"ט ו'). גם האדם הפרטי מצווה לחתור

הפרשה פותחת בתורת היולדת "אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים…" (ויקרא י"ב פס' ב'). בתלמוד ובמדרש נידונה הזרעה

בפרשת השבוע מתואר היום השמיני לחנוכת המשכן, במהלכו אירע אירוע דרמטי- מותם של בני אהרון, נדב ואביהוא (ויקרא י'- א').

בחג הפסח מתווספת למערכת כללי הכשרות, סדרת כללים נוספת, המיוחדת לימי החג בלבד. במרכזה, האיסור לאכול כל מזון המכיל חמץ

צורת היחיד כליה, היא מחודשת בעברית בת-זמננו, שכן בעברית שבמקרא ובמשנה המושג הוא תמיד ברבים כליות, ורק בארמית קיימת צורת

העילה הראשונה להבאת קרבן היא המצווה להעיד. התורה מחייבת את מי שיודע עדות בדבר מה להגידה. וזה לשון הכתוב: "ונפש

פרשת השבוע שנאמר בראשה "אשה כי תזריע וילדה" (ויקרא י"ב ב') פותחת בפנינו צוהר אל העולם המופלא של תהליך ההיריון

צורת היחיד כליה, היא מחודשת בעברית בת-זמננו, שכן בעברית שבמקרא ובמשנה המושג הוא תמיד ברבים כליות, ורק בארמית קיימת צורת

התלמוד (יבמות סב עמ' ב') מציין את אופן מותם של 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא: "…אמר רב חמא בר

בפרשת אמור מופיעה רשימת חגי ישראל המכונה בפי חכמינו "פרשת המועדות" (משנה מגילה פ"ג מ"ה), מנויים בו כל ימי הקודש