'בעליו עמו' – מדוע פטור?
פרשת משפטים מלאה וגדושה במצוות חברתיות ובהלכות הקשורות למערכות שונות של תביעות ממוניות בין מזיק לניזק בין גזלן והנגזל ובין
פרשת משפטים מלאה וגדושה במצוות חברתיות ובהלכות הקשורות למערכות שונות של תביעות ממוניות בין מזיק לניזק בין גזלן והנגזל ובין
בפרשת משפטים מקבלים עליהם בני ישראל עול מלכות שמים באמירה האלמותית "נעשה ונשמע" (שמות י"ט ח'): "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא
מאסר עולם הוא עונש החובה המוטל על רוצח בישראל. אכן, ברובם המכריע של המקרים קוצב נשיא המדינה את תקופת המאסר
בספר משלי מובא לימוד מרתק על אודות דרכי ההנהגה הנכונה לאדם שמבקש למצוא לעצמו נתיב בריא וחכם בחיים (משלי ו,
"ודל לא תהדר בריבו" – בדין התורה הראשון שישבתי בחיי פגשתי את הפסוק הזה במלוא עוצמתו. באותו מקרה, היה ויכוח
בחלק האחרון של פרשתנו כתובות הלכות הנוגעות לדיינים. התורה מדריכה את הדיין לנהוג ביושר ולא לאפשר לרגשותיו לתפוס מקום בהכרעת
מרום הפסגות, החווייתי והרוחני של מעמד הר סיני, יורדים בני ישראל לקרקע המציאות של פרשת משפטים: עבדים ושפחות, עבירות אלימות
על פי רוב מקובל להבין את החלוקה בין 'חוקים' ו'משפטים' באופן דיכוטומי: המושג 'חוקים' (או "מצוות שמעיות" כלשון הרמב"ם בשמונה
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי: הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי
לקראת סוף פרשת משפטים מתאר הכתוב מעמד פלאי ונדיר (שמות כ"ד, י'): "וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל.